הכותרות

מעריב מבטיח בשער שתי כתבות "מיוחדות"

(מיוחד = לא בלעדי, לא פרסום ראשון, לא חשיפה, יותר - גם לנו יש).

הכתבה הראשונה - ראיון עם הרב שמואל אליהו, רבה הראשי של צפת, האיש מאחורי פסק ההלכה, שאוסר להשכיר דירות לערבים.

הכתבה תתפרסם בסופשבוע, ותמציתה חולשת על כפולת 2-3.

מה הרעיון? להגיד לאנשים, יאללה, קראתם היום, אתם לא צריכים גם לקנות עיתון בסו"ש (כן, אני מגזימה, כדי להבהיר את הרעיון)?

המיוחדת השנייה היא ראיון עם בהזד מאסומי, טייס קרב בחי"א האיראני שערק למערב. הבלעדי היה אמש לערוץ 10.

(לפחות שהשם בשער ובכתבה ייכתב באותו אופן).

בלי התחייבות בכתב לא תהיה הצבעה.

או הקפאה.

(תלוי באיזה ע' אתם)

ישראל היום.

ילדה בת שבע נפלה

מקומה שביעית ומתה. במעריב מה זה לא מתרגשים. מה זה לעומת נישואיו של נסיך הכתר שלנו, ויליאם.

ע' 16, ליד מודעות האבל. 100 מילה. נקסט (כמאמר היפה מקניון אשדוד).

באתר מופיעה הידיעה כשבזנבה תזכורת לנפילה אחרת.

שתי פסקאות שלא קשורות בשיט לסיפור הנוכחי.

בידיעות לפחות עשו בשער כבוד לנסיך ולילדה. הידיעה מופיעה בשער ובכפולת 6-7.

אני מנסה להבין למה מותה של ילדה בת שבע פחות קריטי לישראל מהמחסור האידיוטי בחמאה (שזוכה לאזכור בשער), ומה הסיבה שהמוות הנורא לא מוזכר ולו במילה בעמודי החדשות של הארץ, ולא מצליחה.

בע' 6, אגב, מופיעה ידיעה שכותרתה "בן 45 נדקר למוות בפתח ביתו שבמושב ברקת".

האירוע היה שלשום בלילה. כלומר, גם אם זה קרה אחרי סגירת עיתון שלשום, הרי שהכותרת הזו כבר לא מתאימה, היא הייתה מתאימה לאתמול, אבל לא ליום לאחר מכן.

מאחר שהבנתי שעורכי העמודים בהארץ נפגעים אם מציינים את שמם, כי כתיבת השם בעיתון נכפתה עליהם, אני לא מציינת. אלא אם אתבקש במפורש.

הידיעה באתר עלתה אתמול בתשע בערך.

גם בישראל היום הילדה שנהרגה ונסיך הכתר זוכים למקום בשער.

גילה, אם מסתכלים על גוגל חדשות, שנוי במחלוקת:

בת שש, בת שבע או בת שמונה.

האמת היא שגם על השם לא סגורים בעיתונים.

כמה קשה לברר את שמה של ילדה אחת קטנה?

בישראל היום שמה אמילי אליעזוב.

בידיעות - אליענה אליעזוב.

ביוני הוגשה הצעת חוק להעלות את גיל הלבד לתשע.

אלתורן

יובל קרני ועופר פטרסבורג חושפים בידיעות: כך אולתרה התוכנית של נתניהו לעידוד הבנייה בישראל.

לכך מוקדשת כפולת 2-3.

לטענתם, גורם "הבקיא בפרטי הפרשה" אמר "זה נראה כאילו נתניהו התכונן למבצע צבאי, ולכן לא גילה לאיש כלום"

וגם

"טענות רבות נשמעות על העיתוי של ההודעה ועל כך שמדובר באקט יחצני שנועד להרחיק מראש הממשלה את ההסתבכות הפוליטית מדינית בעניין ההקפאה. "תוכנית אינסטנט להיחלצות מהמשבר הפוליטי והמדיני", כינה זאת אחד משרי הממשלה. "זה היה פסטיבל נדל"ן שנועד לספק לנתניהו כמה כותרות יפות".

מלשכת רה"מ נמסר:

"הדברים אינם נכונים... רה"מ מתכוון להמשיך בצעדים נוספים לפתרון הבעיה כבר בתקופה הקרובה".

מעריב מצטרף לביקורת נגד תוכנית נתניהו.

ידיעות נגד ז"ורבין

הקרב אומנם בעיצומו, אבל ב-mynet יש כתבה פרסומית על הדיאטה של רוקח.

משהו טוב בגוגל

דיאטת גוגל, יותר טובה מדיאטת רוקח.

שיתאבד

השב"ס חושש שאיתי בן דרור, רוצח שלושת ילדיו, יתאבד, ולכן הוא כבול למיטתו בלילה.

אני חוזרת ואומרת לשב"ס, תרגיעו. אני ממש לא אתלונן נגדכם אם הוא יתאבד, ונראה לי שאיש לא.

קצה האצבעות

דספקטור על דירת הארבעה חדרים ששכרה, ועל כוונתה להפוך אותה לזולה זרוקה של אימא ובת.

(זולה וזרוקה זה לא צירוף כבול?)

זה לא ממש אצבעות, אבל פירמה חדש יצא אמש.

על השער דן מרגלית בפנים אפורים כשק.

רפרפתי.

מרגלית:

אז אתה לא שותף לאמירות שעיתון חינמי הוא סכנה לדמוקרטיה.

"אני אומר לך שבסופו של דבר העיתונות תהיה כולה בחינם. ערוץ 2 וערוץ 10, גם הם חינמונים. הם גובים מפרסומות. למה ערוץ 2 הוא פחות סכנה לדמוקרטיה? בגלל הבעלים? אם אתה אומר לי שאתה לא אוהב את הבעלים אז זה ויכוח אחר. ביום שישי רעייתי דנה ואני נסענו לזכרון. בדרך מילאנו דלק וקיבלנו מעריב חינם. אז מה זה מעריב, חינמודלק?"

24

הכפולה הראשונה של 24 השתדרגה ביום ראשון (סליחה על הדיליי, הכל בגלל יום חופשת הגויים שלי), והפכה, מה שנהוג היה לומר לפני עשור, קליפית יותר. שני טורי בעד ונגד: להוציא את יגאל עמיר מהבידוד או לא?

ויש תמונת היום, וידיעה שנקראת "משהו טוב" (ידיעה חיובית), ומכתבי קוראים. כלומר תגובות. שתי דקות עיתון מעכשיו ויקראו להן טוקבקים.

Mysay

מבקר המדינה נקרא לבדוק את הרדיפה אחר משתמשי הגראס.

פייסבוק

אפרים שמיר חושב שהגיע תור שרית חדד לעלות על המוקד.

ואז ראיינו אותו בוואלה סלבס. ישר ליפה והחנון.

לריסה טרימבובלר לא מבינה למה אתם לא תומכים ביגאל עמיר.

יצחק שמיר בן 95

העיתון היחיד שהתייחס אתמול לאירוע במרכז מורשת בגין שלשום, ועוד ברבע השער הוא מקור ראשון.

מעריב התייחס אתמול לחגיגות האירוע, אבל בשוליים: הכותרת שנלקחה משם היא הדברים שאמר השופט אליקים רובינשטיין על פולארד, כותרת שמשרתת את הקמפיין של העיתון.

כנס אילת לעיתונות

היום מופיעה התוכנייה גם במעריב.

אתר לתפארת

יכולהיות ששמעתם עליו ואתם גולשים בו בקביעות, אני קראתי לראשונה היום, בכתבה של לילית וגנר לזמנים מודרניים.

אתר בו מעלים אנשים תמונות משפחתיות מפדחות יותר או פחות.

fun fun fun.

VTV

דורון צברי יגיש בחינוכית תוכנית סאטירית המתבססת על יומני כרמל וגבע.

ynet יעלה בשבוע הבא סדרה קומית בהפקה עצמית.

דיבור חופשי

תקדח לחבר שלך ודברי חינם.

פרסום ראשון

על מה הפרסום הראשון באייס? על שם משרד הפרסום?

מה גם ששלטי החוצות עם שם המפרסם הופיעו כמה ימים לפני פרסום הידיעה.

היפה והחנון

שמעתי כבר מכמה אנשים שהם אוהבים את היפה והחנון. זה מצחיק אותם, זה ריאליטי, וכו'.

במהלך הזפזוף לפני כיבוי הטלוויזיה אתמול, אומרת בוגרת הבית ספר הגבוה לאופנה באיטליה, בתשובה לשאלה, "התנ"ך שלי זה ווג".

אני אומרת: אין מצב שלא כתבו לה את השורה הזו. זה כזה משפט של עיתונאים/פרסומאים/כותבי שורות. שחוק, בנאלי, ובכ"ז, היא לא הייתה חושבת על משפט כזה לבד. ולו בגלל הפחד מבורא עולם.

הביקור המלכותי

ע"פ ישר"ה, אתמול ביקרו אמא ואח של ברפאלי ואמא של ליאודי, ארמלין (או אימרלין לפי העיתון) בשוק הפשפשים. מטר, מטר ממני הם היו. אאוץ'. אם רק הייתי יורדת השוקה.

מח' הגהה

הצבא האדום הגיע להארץ.

לפני פיזור

לא מיץ החמוציות שלי, אבל רוקסט כנראה חוזרים להופיע (ואת הטיוביות אי אפשר להטמיע).

How do you do

--

Its must have been love

-

Unfriend Day

כמי שמספר חבריה צומצם למינימום האפשרי לאדם חי (עם כל הכבוד הראוי לחברים בפייסבוק, שזה משהו אחר לגמרי), אין לי אלא להזדהות עם היום הזה.

(ותודה לטוקבק של חבר [שלי?])