בועת קניונים? "כמיליון מ"ר מסחריים ייבנו עד 2015, עודף היצע בכ"ס, נהריה ונתניה"

בפאנל הנדל"ן המסחרי בכנס S&P מעלות, תיארו גורמים בכירים בתחום את השינויים הקיצוניים שעובר שוק הקניונים, דנו בנושא המונופול של מליסרון-בריטיש והזהירו מעודפי היצע בפריפריה
לירן סהר |

בשנים האחרונות רואים שינוי בשוק הקניונים- התמקצעות בנישות ספציפיות, כניסתן של רשתות זרות ותכניות לבנייה של קניונים רבים ברחבי הארץ. בכנס הנדל"ן של S&P מעלות שנערך הבוקר (ד'), תיארו גורמים בכירים בתחום את המתרחש ואת הצפי לעתיד.

"עד סוף 2015 ייבנו כמעט מיליון מ"ר שטחי מסחר בארץ, כיום יש מעל 7 מיליון מ"ר", אומר אבי לוי, מנכ"ל עופר השקעות שהשלימה לאחרונה את רכישת בריטיש ישראל על ידי חברת הבת מליסרון. "השוק משתנה, שוק הקניונים מהווה 30% בלבד מכלל השוק המסחרי, יש גם רחובות, פאוור סנטרים ומתחמים דוגמת נמל תל אביב".

לוי הוסיף כי מליסרון לא תהווה מונופול לאחר רכישת בריטיש. "H&M הכתיבה את דמי השכירות ולא אנחנו, יש איזון בין דרישות בעל הקניון לבין הדיירים. רשת Fox הצליחה להוריד את דמי השכירות בכל הקניונים".

"שם המשחק הוא לא כמות השטחים אלא היכן אתה מקים ולאיזה פרק זמן מסתכלים", אומר יובל ברונשטיין, סמנכ"ל הכספים של קבוצת עזריאלי (עזריאלי קבוצה). "לא מעט יוזמות חדשות עשויות להיכשל בשל המיקום הפחות טוב. אנחנו מקימים קניונים באזורים חדשים דוגמת אזור הקריות".

עמיר בירם, מנכ"ל בריטיש ישראל, אומר כי נכון להיום הקניונים מלאים וכח יש עודף ביקוש לשטחים, אולם במקומות מסויימים מתגבש עודף היצע. ""יש עומס בשטחי מסחר אזור השרון, בכפר סבא לדוגמא קניון ערים נפגע מאוד, גם בנהריה ובנתניה עשויה להיות פגיעה. וועדות התכנון פועלות למנוע את פרבור המרכזים המסחריים, הפיכת אזורי תעשייה למסחר, ופועלות יותר בכיוון של התחדשות עירונית שמחזירה את המסחר לתוך הערים".

אילנה קאופמן, מנכ"ל קבוצת גולף טוענת כי עליית שכר הדירה בשנים האחרונות פוגעת ברווחי החנויות בקניונים. "שוק הנדל"ן יציב כי הביקוש יותר גדול מול ההיצע, אך יש ירידה דרמטית ברמת הפעילות כי שכר הדירה כל הזמן עולה. ההסכמים הם אומנם לטווח ארוך, אך צמודים למדד, השכירות הכפילה את עצמה מול הפידיון".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.