הדו"ח הרבעוני של וואלה: ההכנסות צמחו ב-33%, הרווח התפעולי ירד
קבוצת וואלה, מנהלת אתר התוכן המוביל בישראל, חשפה היום את הדו"ח הפיננסי שלה לרבעון השלישי של 2010. החברה הצליחה לעקוף את תחזיות האנליסטים ודיווחה על הכנסות בגובה של 42.8 מיליון שקל, עליה של 33% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה. מניות החברה עלו ב-3% ב-3 השעות האחרונות. החברה דיווחה על עליה בהכנסות של למעלה מ-30% בכל הרבעונים האחרונים.
61% מכל הכנסות החברה מגיעות מפרסום. החברה הודיעה על עליה של 15% לעומת הרבעון המקביל בהכנסותיה מפרסום. בחודשים האחרונים וואלה מדורגת במקום השלישי בין כל האתרים בארץ לפי סקר טים - 64.7% מכל הגולשים ביקרו באתר בחודש ספטמבר האחרון, אז וואלה היה האתר התוכן הישראלי היחידי שדיווח על צמיחה בתעבורה. אתר וואלה מדורג כיום רק מתחת לפייסבוק ויוטיוב.
עם זאת, זהו הרבעון השלישי ברציפות בו החברה ממשיכה לרשום ירידה ברווח התפעולי. החברה דיווחה על רווח בגובה 4.3 מיליון שקל, ירידה של 40% לעומת 7.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. לוואלה יש כעת הון נזיל בשווי 102 מיליון שקל המהווים 32% מנכסי החברה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
