להפוך נתונים לנאמנות - הרבה יותר מכרטיס הפלסטיק
שיווק מבסיס נתונים הינו אחד התחומים שעברו את המהפכה הגדולה ביותר בשנים האחרונות, כתוצאה מהתפתחות הטכנולוגיה. אם לפני חמישים שנה בעל המכולת זכר מה כל לקוח נוהג לקנות, הרי שהיום גם רשת בפריסה ארצית יכולה לשמור לאדון לוי את הגבינה שהוא אוהב ולגברת כהן את השמלה בצבע שמחמיא לעיניים הכחולות שלה. למעשה, ההתקדמות הטכנולוגית והכלים החדשים הזמינים היום, מאפשרים למנהלי השיווק לתת ביטוי חזק ומשמעותי לנתונים אלה, ולהפוך אותם ל"שובר שוויון" חדשני בתקשורת עם הלקוחות ובהגדלת הנאמנות שלהם.
"יש כרטיס מועדון?"
התוצר הראשון של שיווק מבוסס נתונים היא "מערכת היחסים השיווקית"
(Relationship marketing) שבין החברה והצרכן. הצורות הנפוצות של יחסים אלה הינן:
מועדון לקוחות
תוכנית נאמנות
ורשתות חברתיות
לכל אחד מהפורמטים האלו אופי ומטרה ייחודיים בניהול הקשר עם הלקוח, אך כולם מבוססי נתונים אשר מחייבים אינטראקציה קבועה עם הלקוחות.
זוגיות זו עבודה קשה...
יחסים הם מחויבות. מועדון לקוחות אמיתי הוא לא רק כרטיס פלסטיק. הוא בנוי על שלושה יסודות הכרחיים:
1. אסטרטגיה שיווקית המחברת בין " תעודת הזהות של הלקוח" (בסיס נתונים) לבין מטרות העסק.
2. נתונים עלינו להכיר את הלקוח שלנו, ללמוד אותו ולהקשיב להתפתחות שלו. לקוחות הם לא סגמנטים. הם משתנים, לומדים, ההכנסה שלהם משתנה, המצב האישי שלהם משתנה, הדעות שלהם דינמיות וגם מקום המגורים שלהם משתנה. כדי לשמור על מערכת יחסים נכונה ובריאה, עלינו לאסוף מידע זה באופן עקבי. בחברות רבות יש היום מערכות CRM משוכללות שיודעות להכיל מידע רב. החכמה היא לעשות שימוש נכון במידע.
3. אפיקי התקשורת אי-מייל, טלפון סלולארי,( PURL personalized url) ודיוור ישיר הם רק חלק מכלי המדיה האישיים שצרכנים רבים משתמשים בהם היום. כדי להיות רלוונטיים אנו צריכים להשתמש מול כל צרכן בפלטפורמה המועדפת עליו, ובמקביל לשאוף להישאר באזור אינטראקטיבי המאפשר לצרכן לדבר איתנו בחזרה ולא רק לקבל את המסר שלנו.
מ"רק היום" ל"במיוחד בשבילך"
הקונוטציה הראשונה של "מועדון לקוחות" היא של מבצעים והנחות, אך בבניית האסטרטגיה השיווקית חשוב לכלול בתמהיל המסרים המועבר ללקוחות גם (ולא מעט) מסרים שאינם מבוססי הצעות מכר.
אסטרטגיית נקודות המגע נותנת מקום לנקודות מגע אישיות, ולנקודות מגע מבוססות אירועים (event trigger marketing). באמצעות בניית תמהיל מדויק, נוכל להגיע למצב בו יש לנו סביב לקוח מסוים מספר אופטימאלי של נקודות מגע לאורך תקופת זמן. נקודות המגע יכללו הן מגע אישי (יום הולדת/יום נישואין שמח..), מגע סגמנטלי (כלקוחת זהב את נהנית היום מ 50%!) והן מסר כללי (לקראת הקיץ אנחנו מזכירים לך...) או צורך אחר שאיתרנו (לרגל גל החום, טעם חדש ומרענן).
לסיכום: לקיים את ההבטחה המותגית, באופן הכי אישי שאפשר
ניהול תקשורת לקוחות מוצלחת הוא כלי שיווקי עוצמתי שחווה פריחה בשנים האחרונות. העלייה העצומה בתפוצת פלטפורמות המדיה האישיות, לצד טכנולוגיות מתקדמות של בסיסי נתונים מערכות (CRM) ומול ריבוי המסרים התקשורתיים, הופכים את הצורך במערכות יחסים משמעותיות עם הלקוח לחלק מליבת הפעילות השיווקית של כל חברה ומותג.
בבסיס המגמה הזו עומדת התובנה שמועדון לקוחות פעיל ואיכותי מהווה מנוע צמיחה מרכזי. איכותו של מועדון נשענת בעיקר על היכולת להתנהל מול כל צרכן כאילו הוא הלקוח היחידי
(1:1).
הבטחה שיווקית זו דורשת בצידה התחייבות, אבל מי שיקיים את ההבטחה ייהנה מבסיס הולך וגדל של לקוחות נאמנים יותר ומכניסים יותר.
עמית שמש
CEO
Sniper Direct Interactive
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
