אייל חומסקי על תקן השדכן: מודי פרי עוזב את GPS ויעבור ל'פוגל-אוגילבי 1'
מהלך עסקי חדש ומעניין נרקם לאחרונה בענף הפרסום בישראל: מודי פרי, שהודיע רשמית בימים האחרונים לעובדי GPS על עזיבתו את המשרד יעבור עם מספר לקוחות בהם טיפל ב-GPS למשרד הפרסום פוגל-אוגילבי. ככל הנראה במידה ויושלם המהלך - המעבר יהיה לקבוצת הבת 'אוגילבי 1' שעוסקת בקד"ם. הצדדים נמצאים כרגע במו"מ מתקדם. כך נודע לאייס.
לפני כחודשיים החליטו באדלר-חומסקי למכור את אחזקותיהם ב-GPS לידי דודי ברמן ויוסי ארועטי, שהיו שותפים במשרד יחד עם אדלר-חומסקי ומודי פרי. עם הפיכתם של ברמן וארועטי לבעלי השליטה ב-GPS היה זה רק עניין של זמן עד שמודי פרי, שהיה עד למהלך הרכישה שותף ומנכ"ל המשרד בפועל יודיע על עזיבה וייצא לדרך חדשה. פרי הפך למעשה משותף בסדר גודל יחסית זהה לברמן וארועטי לבעל המניות הקטן במשרד - סיטואציה חדשה שלבטח לא תואמת את מעמדו.
על פניו נראה שכניסתו של פרי לפוגל-אוגילבי 1 היא הדבר הכי טוב שיכול לקרות לפוגל ולמודי עצמו. פרי נחשב לאיש שאחראי בעיקר לצמיחה המרשימה (78% על-פי יפעת בקרת פרסום) של GPS בין החציון ה-1 של 2009 ל-2010. מבנה הבעלות החדש של GPS היה סוג של סירוס ופיחות במעמד עבורו ופוגל-אוגילבי הוא משרד בסדר גודל דומה לזה של GPS, כך שהיקפי הפעילות והזירה התחרותית מוכרים לפרי.
פוגל-אוגילבי היה בעבר מאריות ענף הפרסום ושמו עדין צועד לפניו. בענף נתפס המשרד ככזה שהפוטנציאל קיים בו אך בשנותיו האחרונות הוא מאבד מעט מכוחו. כניסתו של פרי לתמונה יכולה להזרים דם חדש למשרד, תנופת לקוחות מחודשת ואיתות לבאות - יכול להיות שזה מה שיחזיר את המשרד על חברת הבת שלו, לימיו היפים או לפחות ימנע ממנו קיטון נוסף.
איך נכנס אייל חומסקי לתמונה? בסוף שנת 2009 חתמו פוגל-אוגילבי ואדלר-חומסקי הסכם לפיו האחרון ירכוש מדיה עבור לקוחות פוגל אוגילבי באמצעות מדיה-קום. אדלר-חומסקי שקונים מדיה עבור לקוחות GPS מתוקף השותפות רבת השנים קנו בין השאר מדיה גם ללקוחות של מודי פרי. חומסקי יוצא מנקודת הנחה שאומרת שחבל לאבד את רכש המדיה של הלקוחות של מודי פרי שיעזוב ככל הנראה למשרד אחר. לשם כך גייס חומסקי את יכולותיו כשדכן והציע לפרי את פוגל-אוגילבי 1 וההיפך במין סוג של חתונה עסקית שתיטיב עם שני הצדדים.
על-פי השידוך הנרקם, פרי יעבור עם לקוחותיו הצמודים: פרופורציה, ישפאר-סוני, כל קבוצת עמל וחברת BSH המסתכמים בפעילות של כ-7 מיליון שקלים בערך בשנה לתוך פוגל-אוגילבי ויקבל מהמשרד את כל השירותים הכרוכים בטיפול בלקוחות. ההנחה המשוערת שמניעה את המהלך היא שהיקף הפעילות אותה מעביר פרי לפוגל-אוגילבי 1 תצמח ותגיע לאזור ה-15 מיליון שקלים.
המהלך לא יכלול רכישת מניות אלא רק שת"פ במסגרתו הלקוחות יטופלו על-ידי פרי תחת המטרייה של פוגל-אוגילבי. במסגרת שכזו יצליח חומסקי לשמר את רכש המדיה של לקוחותיו של פרי תחת שותפות המדיה עם פוגל-אוגילבי.
בתגובה לאייס הכחיש מודי פרי את הפרטים. את תגובתו של אייל חומסקי, GPS ופוגל-אוגילבי לא היה ניתן להשיג עד למועד פרסום הכתבה.
- 1.יום טוב 12/10/2011 15:33הגב לתגובה זומודי פרי ידוע בנישוליו אם לא זה לא יצא לפועל כניראה שמודי ראה שהנישול לא אפשרי
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).
סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי. בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת".
סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות.
סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.
החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.
