מסמיקה כעגבנייה

אמנזיה

הכותרת הראשית של מעריב מתייחסת לגרסת האלוף (מיל.) אברהם אדן על המלחמה, כשהטענה של אביעד פוהורילס ועורכיו (הכתבה המלאה תתפרסם מחר במוספשבת) היא שברן שתק עד היום. שתק? סתכלו על הציטוטים למטה למטה. או קראו על הספר שלו מ-1979 - על שתי גדות סואץ. להגיד על ברן ששתק זה כמו לומר שליברמן שומר על פרופיל נמוך מאז התמנה לשר חוץ.

מעריב ממשיך עם הפרוטוקולים, ואחרי הקד"מ לראיון עם ברן מחר, כפולת 4-5 מתייחסת לדברי יאנוש בן גל על הצורך לטהר את שמו של דדו. והכותרת - כמובן מטעה ומבלבלת. בישראל היום הולכים על הצד החיובי - משפחת אלעזר דווקא נושמת לרווחה.

בידיעות (כן, הוא הגיע היום, בלי רבע התנצלות על היעדרו אתמול)נטשו לגמרי את הפרוטוקולים. סערת חוק הנאמנות ודרישת נתניהו מאובמה לאשר את מכתב בוש לשרון מ-2004, התומך בסיפוח גושי התיישבות בהסכם קבע. הממשל הנוכחי לא מכיר במכתב.

לא מבינה את היחסים בין בין נתניהו לליברמן, מין התעללות מוזרה שכזו. בגלל שהאיש לא ממש בקו איזון הרגשי צריך לרצות אותו?

וזה אחרי שנתניהו "זעם" אבל עבר בשתיקה על דבריו באו"ם?

הארץ מביא בשער הפניה לראיון עם ראש המוסד במלחמת יום כיפור, צבי זמיר. הוא לא מתרגש מהפרוטוקולים. זמיר כותב ספר שיציג את הגרסה שלו למלחמה.

אין גבול

מעריב הפך את עובדיו לסרסורי שיווק. עובדי מעריב שהם גם הורים לילדים בבתי ספר מתבקשים לעזור לעיתון לשווק את עיתוני בית הספר שהעיתון מפיק. הנה חלק מהמייל: "כיוון שטלפונים ומכתבים, חמים וידידותיים ככל שיהיו, אינם דומים למגע האישי, אנו פונים אליכם - כל אלה שיש להם ילדים בגילאי בית ספר: נודה לכם אם תתגייסו לעזור לנו בהצגת הפרויקט שלנו בפני ההנהלה. אם בבית הספר של ילדיכם עדיין לא דובר על עיתון, הפנו אלינו את הכתובת והפרטים, ואנו ניצור עימם קשר".

כל מילת נזיפה או הצלפה תתגמד נוכח הדבר הזה. אף אחד בבית מעריב לא רואה את הבעייתיות שבסרסור על גב הילדים? מה, מה עובר לכם בראש? מעניין מה זקי רכיב חושב על כך.

מתכלכלת

מה עוזרת לי ירידת הדולר ל-3.6 אם אני משלמת שכ"ד בשקלים?

כנראה שהסינים מתעקשים להאפיל ולהעפיל על האמריקאים בכל דבר: מגפת ההשמנה פקדה גם את סין: "ילדים סינים עצומי ממדים מתהלכים ברחוב בכבדות כהיפופוטמים קטנים כשהם מוקפים על ידי אמא, אבא, דודה וסבתא שמאביסים אותם ללא הפסקה בגלידות ובחטיפים אינם מחזה נדיר בבייג'ינג ובשנגחאי" (בועז ארד, בייג'ינג, ממון)

אני מתחילה לחשוב שיש תמורה לאגרה, ויש תכלית לפועלי. ככה בקצוות, בשוליים הרכים: זאב קליין מישראל היום אשכרה יצא ל"ביקור חטוף בשווקים ובמרכולים", כדי לבדוק כמה עולה עגבנייה. מאחר שאתמול לא יצאתי לשוח ואו לרכוש עגבניות, אני לא יכולה לאשש או להפריך את דבריו, אבל אני נוטה להאמין שהוא אכן יצא השוקה! בוכה, בוכה מתהרגשות. ומסמיקה כעגבנייה.

קצה האצבעות

סופשבוע כתבת השער - ציפי לבני לא מתפקדת. זאת אומרת לא כמו ששרי מקובר-בליקוב הייתה רוצה. לא קראתי, רפרפתי, אבל לא הבנתי. הרבה דימויי חתולים, טענות על התנשאות, על שתיקה, על כך שלא עשתה כלום עד היום. שימו לב לציטוט הבא, של חברת כנסת שנונה, שכמובן לא מזדהה:

"לקחו אותה אל ראובן אדלר ואל אייל ארד, לימדו אותה איך להתלבש ומה לאכול, עשו לה דיאטה חריפה והפכו אותה לגברת אופנתית עם גזרה מושלמת, הביאו אותה אל הספר ושינו את התסרוקת. היה לה שיער מתולתל, יבש. אז עשו לה החלקה כדי שתוכל לזרוק אותו הצדה בתנועת מיס פיגי אצילה. אמרו לה מה להגיד ומתי לשתוק. שכנעו אותה שהיא ראש הממשלה הבא. היום גם היא משוכנעת".

אלמלא היו כותבים לי שזו ח"כית, ששלפה את החרבות האלו הייתי אומרת שמדובר בכתב האופנה של מעריב. עכשיו, קחו את כל הח"כיות המעטות שיש בכנסת, ונחשו: מי המוכשרת, בעלת היכולת התיאורית-הספרותית הזו?

תחת לוגו המדור "סופשבוע בחו"ל/ מאיר בלייך" מופיעה כתבה של תומס קורוון מלוס אנג'לס טיימס על מיין.

וגם לסופשבוע יש עמוד בפייסבוק.

מוסף כלכליסט לא תוכלו לעמוד אדישים נוכח כותרת השער: סקס סמים ופייסבוק, שהרי יש מי שהתפריט הזה מהווה את מכלול חייהם, לא? טלי שמיר על מאחורי הקלעים של הסרט.

העיר בגיליון מחווה, שער שחור-לבן במלאת 30 שנה לגיליון הראשון של המקומון, ששינה לרבים מאיתנו את החיים, את הקריירה ואת העברית. בן זילכה משחזר את הימים הראשונים בגאולה 29 (ת"א), כתבי העיר מתייחסים לידיעות מלפני 30 שנה, ובודקים מה קרה איתן היום.

פר-סו-מות

מעצבנת אותי הפרסומת לפורד, עם ה"אלף מילים" (שהן סופרלטיבים לחברה/מכוניותיה). למה זה מעצבן? כי אין שם אלף מילים, אלא כמה מאות מילים שגם הן חוזרות על עצמן. אוף.

בלוגלנד

הבלוגר אביב סלע בעל טיוטות מנווה שאנן נעצר ביום שישי ועוכב לחקירה, מאחר שתיעד במצלמתו פעילות שוטרים. (העיר).

צרות בכותרות

"ציפורה נחמדת", הפניית עמוד תוכן לכתבה על ציפי לבני.

כות' מש' במעריב: "בבורסת ההימורים המתח עולה: האם עמוס עוז סוף סוף יזכה השנה בפרס היוקרתי או שדויד גרוסמן יגבור עליו" כאילו אין שום סופרים אחרים במשחק. אין פיליפ רות', אין קורמאק מקארתי ואין קאנט איברגימוב. כאילו אנחנו במרכז היקום. כאילו מה שמעניין את ועדת הפרס אלה רק שני הסופרים הישראליים האלה. וברייקינג ניוז: STOCKHOLM -- Peruvian writer Mario Vargas Llosa has won the 2010 Nobel Prize in literature.

המשטרה ואני

ירון דורון כותב היום בידיעות שרק 13% מהתלונות על מעשי פשע במחוז תל אביב הופכות לכתב אישום. זה מצער ברמות קשות.

ריקוד מצמית

הצעירה שראיתם בסרטון, שסביבה רוקד חייל הסובל כנראה מפיגור קל (רגשי או שכלי) היא אחסאן דבאבסה, שריצתה שנתיים מאסר בעקבות השתייכות לג'יהאד האסלאמי. היא אותרה על ידי עו"ד בנה בדראנה, מנהלת המח' המשפטית בוועד הציבורי נגד עינויים בישראל (ידיעות, ישר"ה).

כנס

ביום ראשון יתקיים בנתניה כנס שמטרתו עידוד נשים להצטרף לזירה הפוליטית המוניציפאלית. כיום יש רק חמש נשים ראשות מתוך 250 ראשי ערים ומועצות. החזון הוא להביא ל-30 נשים שיעמדו בראש עיר ול-1,000 נשים חברות מועצה בבחירות 2013.

לפני פיזור

הבנתי שיש מלא מקומות פנויים באולמות, כך שעוד יש לי הזדמנות להתחתן ביום ראשון, 10.10.10. אני רק צריכה לסגור פינה ועסקה. הצעות?

-- סליחה על העיכוב. שיחת טלפון דרמטית בלתי ניתנת לדחייה גרמה לכך.