הסכם קיבוצי כללי לביטוח פנסיוני מקיף במשק - דברי הסבר
ביום 07 בספטמבר 2010 נחתם הסכם קיבוצי בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים(*) (להלן: "לשכת התיאום") לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי ואגף הפנסיה, הביטוח ושוק ההון (להלן: "הסתדרות העובדים") (להלן: "ההסכם החדש"), שמטרתו לעדכן את ההסכם הקיבוצי הכללי (מסגרת) לביטוח פנסיוני מקיף במשק (להלן הסכם המסגרת).
הוראות הסכם המסגרת אשר לא שונו במפורש בהסכם החדש תעמודנה בתוקף.
להלן עיקרי ההסכם החדש:
עובד שמעבידו מחויב לבטחו בהסדר פנסיה מיטיב במועד המאוחר למועד תחילת ההפקדות עפ"י הסכם המסגרת
-------------------------------------------------------------
מובהר, כי עובד שמעבידו מחויב לבטחו בהסדר פנסיה מיטיב במועד המאוחר למועד תחילת ההפקדות עפ"י הסכם המסגרת, יחולו עליו הוראות ההסכם ממועדי תחילת ההפרשה הקבועים בהסכם המסגרת ועד שהמעסיק יתחיל להפריש לו בהתאם להסדר המיטיב.
הסדר מיטיב החל מינואר 2014
-----------------------------------------------
החל מיום 1.1.2014 לא יראו בהפקדות לקופת הגמל בשיעור הנמוך מ- 17.5% הסדר מיטיב.
תחולת ההסכם על מי שפרש מעבודתו בגיל פרישת חובה ומקבל קצבה
------------------------------------------------------------------------------------------------------
על פי הסכם המסגרת, הוראות ההסכם כאמור לא יחולו על מי שפרש מעבודתו בגיל פרישת חובה ומקבל קצבה.
בהתאם להסכם החדש, "קצבה" לעניין הוראה זו אינה כוללת קצבאות וגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי.
זכות הבחירה לעובד בגיל 50 ומעלה
------------------------------------------------------
בהתאם להסכם החדש, סעיף 4(ב) להסכם המסגרת, לפיו עובד בגיל 50 ומעלה יהיה רשאי להצטרף לקופת גמל לפי בחירתו (הסדר קצבתי ו/או הוני) יבוטל.
חובת ההפקדה לרכיב "פיצויי פיטורים"
------------------------------------------------------------
ההסכם החדש מוסיף ומדגיש, כי במקרה בו חל על המעסיק הסכם המחייב בהפקדה לתגמולים ואין חובת הפקדה לפיצויי פיטורים, תחול על המעסיק החובה להעביר את רכיב "פיצויי הפיטורים" כפי שמפורט בהסכם.
שיעורי הפקדה החל מינואר 2014
---------------------------------------------------
החל מיום 1.1.2014 יהיו שיעורי הפקדות על פי ההסכם כדלקמן: 6% - הפרשות מעביד; 5.5% - הפרשות עובד; 6% הפרשות מעביד לפיצויים; סה"כ ? 17.5%.
עובד שהתחיל לעבוד כשהוא מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו
-------------------------------------------------------------------------------------------
בהתאם להסכם המסגרת, עובד שהתחיל לעבוד כשהוא מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו יהיה זכאי לביצוע ההפרשות לאחר שלושה חודשים או בתום שנת המס, רטרואקטיבית מתחילת עבודתו.
מובהר בהסכם החדש, כי שיעורי ההפקדות יהיו בהתאם לקבוע בהסכם.
הוצאת צו הרחבה להסכם החדש
---------------------------------------------------
הוסכם בין הצדדים, כי יפנו לשר התמ"ת בבקשה להוציא צו הרחבה המרחיב את הוראות ההסכם החדש על כלל המשק.
(*) רשימת הארגונים החברים בלשכת התאום: התאחדות התעשיינים בישראל, התאחדות הקבלנים והבונים בישראל, התאחדות האיכרים בישראל, התאחדות תעשייני היהלומים בישראל, התאחדות המלונות בישראל, האגוד הארצי של מפעלי שמירה בישראל, האיגוד הכל ארצי של מפעלי האחזקה והניקיון בישראל, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל, האיגוד הארצי למסחר בישראל, התאחדות ענף הקולנוע בישראל, התאחדות הסוחרים בישראל, לשכת אירגוני העצמיים בישראל, ארגון החברות לאספקת משאבי אנוש בישראל.
(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
