כותרות

הכותרת של ידיעות יכולה לטלטל את השפן של עליסה מארץ הפלאות: "מגעים להחזרת שעון הקיץ"

את ההצעה יזמה דליה איציק, ו"בכירים החלו לגבש תמיכה".

כן, אבל על סמך היכרותנו את המערכת זה לא יקרה לפני 1 בנובמבר, המועד הרצוי להחלת שעון החורף.

המשך הקרבות בין אהוד לאהוד בכותרת הארץ.

על פי הארץ, "ברק הוא שיישב בוועדה שעשויה לשקול אם לפסול לפרסום קטעים מספרו של ראש הממשלה לשעבר".

מעריב בפרומו למגזין סוכות של מחר, ובעיקר פרומו, ממש מודעת פרסומת לדן חלוץ, המכריז: אני נכנס לפוליטיקה "מעמיד את עצמי למבחן הציבור"

קחו את העמוד הראשון של מעריב, הפכוהו לפוסטר והנה חסך לו חלוץ קריאייטיב למסע הבחירות שלו.

והכותרת: "בלעדי". אה?

ב-15 בספטמבר נכתב בבמארקר שהוא מתקרב לפוליטיקה.

ב-26 ביוני (!) נכתב ב-ynet שהוא בדרך לפוליטיקה.

מה קורה למעריב?

אההה, הסיבה: "עכשיו זה רשמי", כך נפתחת כות' המש' בע' 2.

ישראל היום - כך מומנו הטיסות של רעיית רה"מ.

הסרטון המזעזע של חמאס

המדמה את הוצאתו להורג של גלעד שליט.

הסבר: אני צפיתי, ואני מצדדת בצפייה.

אבל - אנשים רגישים מדי, או לפחות רגישים בנושא זה, נקראים להמשיך הלאה ולא ללחוץ על פליי.

בישראל היום לא פרסמו פריימים מהסרטון, והמערכת מצהירה על כך בכות' המש', המסתיימת ב"כולנו, אזרחי ישראל, ממשיכים לייחל ליום שבו ישוב גלעד לביתו ולמשפחתו"

ע' 5 כולו מוקדש לכך, עם הכותרת "חלאות".

ד"ר מרדכי קידר כותב שהמסר חד וברור: שליט יחוסל אם לא ייענו דרישות חמאס.

יעקב עמידרור כותב שזה עוד פרק בלוחמה הפסיכולוגית.

בנרג' פורסמה הידיעה והסרטון.

בנענע10 צורף רק קישור לסרטון.

בידיעות ובהארץ וגם במעריב המודפס - לא מוזכר.

פרסים

ארי שביט ומני מזוז הם אבירי איכות השלטון.

קובי ניב Vs לילך סיגן

לפני שנה ורבע אירעה תקרית בין ניב לסיגן, תקרית שבעטיה הפסיק ניב לכתוב בגלובס.

היא פסלה טור שלו, שלא היה לדעתה ביקורת מדיה אלא ביקורת לאומנית.

הנה השתלשלות הפרשה וגם הטור הגנוז של ניב.

ניב (או מישהו הנושא את שמו) כתב לה תגובה אלימה במיוחד בטור מממון שפרסמה גם בפייסבוק.

עיתונות מרימה ידיים

העיתון המקסיקני אל דיאריו דה חוארס פרסם מאמר מערכת ובו הוא מבקש מקרטלי הסמים שיסבירו מה הם רוצים ממנו, אחרי ששני עיתונאים נרצחו.

הידיעה מתפרסמת היו על פני רוב עמוד חדשות החוץ של ידיעות, תחת הוכתרת "כניעה עיתונאית" ואף בהארץ.

קצה האצבעות

העיר בחר את האנשים השנואים עליו ביותר.

שמות נבחרים מבין 32 המועמדים:

אברי גלעד, קובי אריאלי, בן כספית, גדי טאוב, מרב מיכאלי, עמנואל רוזן, יאיר לפיד, רוני דניאל, חנוך דאום, גל אוחובסקי, שגיא כהן, גיא מרוז

בכוונה הבאתי רק את שמות אנשי התקשורת ולא הפוליטיקאים.

אבל מה, אין אף עיתונאי שנוא מרשת שוקן? אתמהה.

להפך: חברי הפאנל שבחר את השנואים היו מורן שריר, גדעון לוי ועוד חמישה עיתונאי העיר בעבר ובהווה. חלק מחברי הפאנל היו לגמרי משתבצים ברשימה אלמלא היו חברי פאנל.

האיש השנוא במדינה על פי העיר הוא בסופו של יום אהוד ברק.

כתבת השער של מוסף כלכליסט היא על פלאמפינאט, חטיף שיכול היה להציל את ילדי אפריקה אלמלא תאגידי הענק הבינו שהם יכולים להתעשר ממנו (טלי שמיר).

פרס הפמיניזם היומי

מוענק לרשת המסעדות אגדאיר שצילמה את המלצריות שלה בחדר שינה שלהן. איך אומר הבעלים?

"אגאדיר גאה במלצריות העובדות ונמצאות בחזית העשייה של מסעדות הרשת".

מה שיפה זה שגלובס גם מצקצק וגם מביא את כל התמונות. כמובן.

הודעה לעיתונות

טלעד ו-וואלה! מודיעות על שיתוף פעולה. במסגרת השת"פ החברות משיקות אתרי וידיאו רשמיים לערוצי ההיסטוריה וביוגרפיה, שיצטרפו למכלול ערוצי הווידיאו בוואלה!.

לצד הערוצים הרשמיים ישודרו גם תוכניות מקור יוקרתיות, שהופקו עבור טלעד בתקופת זכיינותה.

פינת הנוקדנות

נשארתי במתח.

התנצלות

יגאל כהן טוען שיוחסו לו תגובות שלא כתב בבלוג.

אם פגעתי בו - אני מתנצלת.

לפני פיזור

הגשת תלונה במשטרה היא חוויה מזככת לגמרי.

יחד עם כל הציניות והלגלוג על המשטרה ועל השוטרים (שמצווים לענוב עניבה עת גובים את דבריך), זה אקט מרגיע ומשחרר.

שאל החוקר: האם האיש מבין את ההשלכות של מעשיו?