הקרב על הקרדיט: סוכנות הידיעות AP תציין בלוגרים כמקור חדשות בידיעותיה

בסוכנות החליטו לשנות נהלים ולהעניק לבלוגרים קרדיט במידה ותצטט מהם ידיעות. בעבר אמרו ב-AP כי עיתונות "לא נועדה לאלו שעובדים בפיג'מה"
הראל עילם - אתר 140 |

סוכנות הידיעות האמריקאית Associated Press (או AP), הודיעה על נהלים חדשים לפיהם החברה תיתן לבלוגרים קרדיט כמקור חדשות. "עלינו לתת קרדיט בין אם הארגון הוא עיתון, אתר, שדרן או בלוג, בין אם הוא בארצות הברית או לא ובין אם הוא חבר ב-AP או לא".

זהו שינוי עמדה מהותי עבור AP - עד כה, סוכנות הידיעות סירבה להתייחס לבלוגרים כעיתונאים לכל דבר. לפני כשנה, יו"ר הארגון, דין סינגלטון, ציין שעיתונות "לא נועדה לאלו שעובדים בפיג'מה שלהם".

AP נלחמת בשנים האחרונות בבלוגרים ובאתרי אינטרנט העושים לטעמה שימוש 'לא הוגן' בתוכן שהיא מפיצה. בין השאר הסוכנות גובה סכומים גבוהים במיוחד על כל קישור המוביל לאתריה או ציטוט מאחת כתבותיה. אנשי תוכן מוגבלים בכמות המילים, ההתייחסות, ציטוטים, הפניות, תמונות ולינקים שהם יכולים לקחת מ-AP וגובה סכומים משמעותיים על חריגות. בנוסף, הארגון גם אוסר על כתבים לשכתב 'בצורה משמעותית' את כתבותיה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".