הכותרות

על פי הארץ, נתניהו מתכוון להודיע על ועדת בדיקה בראשות שופט עליון בדימוס.

על פי הפרשנות של זאב סגל הצמודה לידיעה הראשית הזו, "נראה כי הוועדה אינה אלא פורום בירור נעדר סמכויות ומעמד ציבורי ובינלאומי".

מוספשבת/ מעריב

בוגי ידע או לא ידע?

על פי הפתיח הנחרץ במדור של בן כספית (הכותרת הראשית: "לילות בוגי"), הוא לא ידע.

כל זה בהמשך לאותה ידיעה בערוץ 2 ביום חמישי, שלא ידע.

על פי הכתבה אמש במבט, הוא ידע גם ידע, ועודכן בזמן אמת.

כשנתניהו התקשר אליו ושאל אותו למה אתה לא מכחיש את מה שנכתב בעיתונים, הרי עודכנת, ענה היעלון: כי אף עיתונאי לא דיבר איתי.

לא להתפוצץ?

המוסף לשבת/ידיעות

איזו כתבה מפתיעה: שר המשפטים לשעבר, דניאל פרידמן, כותב על משפטי אולמרט, תחת הכותרת "דמו הותר". על פי דבריו, אם לקצר, אין ולו קמצוץ של אשמה במעשיו. הכל רדיפה טהורה של השלטונות.

הוא מסכם את דבריו בנקווה ש"בעתיד נזכה לתביעה שקולה ומאוזנת, היודעת להבחין בין עיקר לטפל. תביעה שתבין גם כי.... עליה למנוע מצבים שיפגעו בסיכוי למשפט הוגן. נקווה שבכך יגיע קץ לשיטת חקור והאשם ככל יכולתך – משהו יידבק, שהונהגה לגבי אולמרט".

מצד שני, בעמודי החדשות של הארץ כותב ניר חסון על שתי עדויות מפתח במשפט אולמרט, שאיששו לכאורה את שיטת הפעולה במימון הנסיעות בפרשת ראשונטורס.

התנצלות

בעקבות פניית ארגון קשב לנציב קבילות הציבור ברשות השידור: עורכי מהדורת יומן שישי מתנצלים על התבטאויותיו הגזעניות של בן כספית.

גם אני לא ישנה בגלל המשכורת

במדור הפותח ב-G, פורטפוליו , מתראיינת אוה מדז'יבוז'.

"הדבר היחיד שיגרום לי לא לישון בלילה זה מצב שבו לא יהיה לי כסף לשלם משכורות לעובדים"

וגם

"הפרינט לא מת ולא ימות, אבל צריך לעשות אדפטציה טכנולוגית למציאות המשתנה. לכן, מעבר לכסף שזקי (רכיב) מזרים הוא גם שותף אסטרטגי שמגיע מתחום הטכנולוגיה ומביא ערך מוסף".

ועוד דבר היא מספרת על עצמה: שירדה באחרונה 50 קילו. אולי בגלל זה היא קנתה את לבו של עופר נמרודי ("אדם חכם, ססגוני, שפועל עם נשמה").

תרבות מעריב

מאיר שניצר במדורו ערך מוסף, כותב:

"חרם עולמי איננו בהכרח תוצר לוואי של חיסול אזרחים על ידי לוחמי קומנדו מורשים. בדרך כלל הוא תגובת נגד לחוקים גזעניים ולתקנות מגונות, מהסוג שתיקנה השבוע הכנסת כנגד חנין זועבי".

ראיון נוקב עם זוהר לוי (שגיא בן נון) וכותרת טוב ומכאיבה: "הוא לא ישוב".

הנה חלק מהכתבה.

בסוף הראיון הוא מספר על הרצון שלו להעלות גרסה נוספת למלכת אמבטיה של חנוך לוין, אבל זה בלתי אפשרי כי הקאמרי, המחזיק בזכויות על חנוך לוין הטיל וטו.

למרות זאת, למי שמסתקרן ולמי שנזכר ולמי שרוצה, בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב מועלית כעת ההצגה מלכת אמבטיה במסגרת תרגיל. זה קורה בשבוע הנוכחי, והכניסה לא עולה כסף, אבל כרוכה בהזמנה מראש. הבמאי הוא מרט פרחומובסקי.

יש עם מי לדבר

ירדה מלוח השידורים אחרי כמעט 21 שנים באוויר. האם הטוקבק גרם למותם של כוכבי הרדיו הפטפטנים?

הקורא האלקטרוני

אוי, לא נגמרת הסאגה הזו.

כך פותח רע"ש את הטור שלו, ב-7 לילות, בנושא:

"לא, בכלל לא הכניסו אותי למצב מביך כשהעבירו לידיי את 'עברית', הקורא האלקטרוני החדש שמפיץ עיתון האם שלי בשיתוף סטימצקי וניופאן, וביקשו שאכתוב בדיוק מה שאני חושב. כלומר, שלא ייראה כאילו אני עובד פה או משהו. מה יותר פשוט מזה?"

שורה תחתונה: הוא מה-זה מבסוט מעברית. הכל טוב לו.

גם בנרג' יש כבר ביקורת על הקורא. הציון - שבע.

מתברר שגם מיכאל הנדלזלץ כתב עליו, ועוד בשני חלקים.

ואם כבר הנדלזלץ - מתברר ש(2) המדור המלה האחרונה שנגוז מהעיתון המודפס, ולא הועבר לאתר, כמובטח, ממשיך להתקיים במהדורה האנגלית של הארץ.

יאיר לפיד

כל הפרשה זוכה עדיין להתעלמות גורפת בידיעות, בדבקות לדבריו של לפיד בנושא, שאין פה אייטם.

הרשו לי לדמיין את התרחיש הבא:

אף שאמר מה שאמר, בעוד איקס זמן, כותרת ראשית, בלעדית, בידיעות: "לפיד פורש מעיתונות וצועד קדימה".

בהארץ כתוב ש"גורמים פוליטיים" אומרים שלפיד בוחן שתי אופציות: הצטרפות לקדימה או הקמת מפלגה.

במעריב מוזכר שיש פניות רבות בנושא לפיד, בין היתר של תנועת אומ"ץ, להדיח את לפיד מאולפן שישי.

רותם שטרקמן במארקר בכלל מברך על המוגמר, מתייחס לעניין כאילו הוא שריר וקיים, ואומר ללפיד ברוך הבא לחיים הפוליטיים.

ותוספת של קטע די מדהים: יואב יצחק טוען שאולמרט כותב כעת ספר, ושלפיד עוזר לו בכך.

אורי בלאו

ואם כבר אנחנו באזור, על פי נועם שרביט במעריב, היוע"מ ופרה"מ לא מתכוונים להניח לבלאו לחזור לארץ כאילו כלום, אלא להעמידו לדין.

מוסף הארץ

במשך שנים ארוכות יצאתי נגד הביטוי "פניה נקיות מאיפור".

בכתבה על קריסטין אוקרנט, "מנהלת שידורי החוץ של נציבות השידור הצרפתית" מצאתי את התחדיש "פניה חלקות מאיפור".

למה הכוונה? האם מדובר בפנים חפות מאיפור, או בפנים המוחלקות בזכות האיפור?

על פי התצלום, בו נראים פני אוקרנט כפני צרפתיות בנות גילה, נאות מאוד אך צרובות שמש, כנראה שפניה חפות מאיפור.

בכל מקרה היא מאוד מזועזעת מכישורי ההסברה של ישראל.

אבל גם הכתבה לא חוסכת ממנה ביקורת. אוקרנט היא בת זוגו של שר החוץ הצרפתי ברנאר קושנר, אבל השניים "לא טרחו להינשא", החצופים!

מעריב עסקים

גם מי שלא נכנסים למוספי הכלכלה, בטענה המטופשת שהם לא מבינים כלום (אני), יכולים לעוט על המוסף הסופ"שי, שעוסק בבגידות.

מצימר לשלוש שעות (אבל הרוב באים להרבה פחות) ועד הכיתות אחר עקבותיכם בגוגל פייסבוק שמייסבוק.

בגידה זה יקר וגם הרשת היא ים אכזר

וגם

אם לא אכפת הכי כדאי בצרפת.

7 ימים

כתבה מלחיצה במיוחד של רן רזניק על כשלים דרמטיים בבתי חולים, שפועלים בצוותים מצומצמים מארבע אחר הצהריים ועד הבוקר שלמחרת, כשלים שהביאו לכמה מקרי מוות מיותרים.

הרופאים שנגדם הוגשו קובלנות סירבו להגיב.

אורלי אזולאי ואתי אברמוב הכינו פרופיל של שמאי ליבוביץ', שהדליף מסמכים לבלוגר והורשע.

הפרופיל שלו לא מספיק דרמטי, והרי מה שמעניין זה מה בדיוק הדליף ולמי. זה לא נכתב לפני חצי שנה, כשפורסם המקרה, וגם לא היום, כמובן. כך שכל הסיפור נותר בגדר מסתורין.

ישראל שישבת

אף שמוסף מונדיאל חולק באמצע השבוע, גם הגיליון הזה מוקדש לנושא ומוגדר כ"גיליון מיוחד".

עד כדי כך? כולה כדורגל.

הרהור קל בעניין: נהוג להתייחס בהערכה לנשים שאוהבות כדורגל, כאילו וואוו, הן חצו איזה רוביקון, התקבלו לבונים החופשיים, או לפחות עשו ניתוח לשינוי מין.

אז לא, אין שום דבר מיוחד או יוצא דופן או ראוי להערכה בזה. עוד אהבה משונה, שאין לי שום חיבור אליה, לטוב או לרע.

אגב, אתם מדמיינים הערכה שכזו לגברים שיתגלו כחובבי שופינג בכיכר המדינה? או לאלו המתעמקים בבחירת החיתולים הכי טובים? כן, שתי דוגמאות קיצוניות ומתריסות, ובכל זאת.

אפעס

עדנה פרידמן, מכותבות אפעס, מראה איזה מחידודיה נכנס למדור.

(רמז לעצלים: חנין זועבי).

מונדיאל

בסוף מי שסיקר את ארבעת המוספים הוא שלמה מן לעין השביעית, ואני לא הצלחתי לשכנע איש מהמכדררים המקומיים לעשות זאת.

לחם עבודה

כזכור, המדור, בנפרד, עדיין לא הוחזר לחיים.

בינתיים יפורסמו כאן מודעות יומיות.

לפרויקט זמני דרוש/ה תקציבאי/ת יחסי ציבור, מנוסה תושב/ת רחובות-ראשון לציון, לעבודה חלקית, בין השעות 10 בבוקר עד 15 אחר הצהריים, בימים ראשון עד רביעי.

מתאים לאמא לילדים או לסטודנט/ית לתואר שני, התפקיד מיועד רק לבעל/ת ניסיון בעבודה במשרד יחסי ציבור קודם, תחילת עבודה מיידית.

קורות חיים למייל [email protected] סודיות מובטחת. רק פניות מתאימות ייענו.

אתכם הסליחה.

מצעד הגאווה

ירמי ברנר בכתבת וידיאו בהפינגטון פוסט, על הומוסקסואליות בצה"ל.

לפני פיזור

אני מקווה שעד שובי ביום שני בבוקר (אלא אם, נו, תתחולל דרמה כלשהי מחר), חלק גדול מהתקלות/רססים אבודים וכו', יהיה כבר מאחורינו.