מאיר אוזן: "האוצר צריך להעניק הטבות מס על ביטוחי בריאות וסיעוד פרטיים"
"משרד האוצר צריך להעניק הטבות מס ותמריצים נוספים שיעודדו את הציבור הרחב להשתמש במוצרי ביטוח סיעודי וביטוחי בריאות פרטיים. זאת, בדומה להטבות המס שניתנות למפקידים בחיסכון פנסיוני". כך קרא היום מאיר אוזן, יו"ר קבוצת שקל ניהול ביטוח ופיננסים.
אוזן, שדיבר בכנס ה-CFO באילת, אמר כי "המדינה מחייבת את אזרחיה לחסוך לפנסיה ומעניקה הטבות מס לחוסכים, על מנת להבטיח להם רמת חיים סבירה בזקנתם, אולם לא די בכך. בשנים האחרונות חלה עלייה תלולה בהוצאות הבריאות והסיעוד של קשישים, עקב העלייה בתוחלת החיים. חוק ביטוח בריאות ממלכתי והביטוחים הסיעודיים שמציעות קופות החולים אינם נותנים מענה מספק להתייקרות הצרכים הרפואיים והסיעודיים בגילאי הזקנה. עקב כך, כבר היום קשישים רבים אינם מסוגלים לממן את צרכיהם הרפואיים והסיעודיים וסובלים מהזנחה".
"המגמות של התארכות תוחלת החיים והעלייה התלולה בהוצאות הבריאות והסיעוד צפויות להחריף בשנים הקרובות, אולם מרבית הציבור אינו מודע לכך ואינו מבטח את עצמו בביטוחי בריאות וסיעוד, שיאפשרו לו להזדקן בכבוד. אם המדינה לא תעודד את הציבור לבטח את עצמו כנגד סיכונים אלה, היא תאלץ להתמודד בעתיד בעצמה עם בעיה חברתית ממדרגה ראשונה. לכן, על המדינה לעודד כבר היום את הציבור לבטח את עצמו בביטוחי בריאות וסיעוד פרטיים, כצעד משלים לחוק פנסיה חובה ולתמריצי המס למפקידים לחיסכון פנסיוני.
"התארכות תוחלת החיים הביאה לשחיקה של עשרות אחוזים בזכויות לעמיתים ותיקים וחדשים בקרנות פנסיה ולמצטרפים חדשים בביטוח חיים. משמעות הדבר היא כי צעירים החוסכים כיום לפנסיה בתוכניות ביטוח חדשות יזכו בבוא העת בקצבה הנמוכה בכ-30% לעומת זו שהיו מקבלים אילו החלו לחסוך לפני 20 שנה. לדוגמה, גבר שהחל לחסוך ב-1989 צפוי לקבל בגיל הפרישה קצבה חודשית של 6,940 שקל על חיסכון מצטבר של 1,000,000 שקל. אותו גבר, אילו היה מתחיל לחסוך בשנת 2009, צפוי לקבל בגיל הפרישה 4,800 שקל בלבד.
"לפני 30 שנה היה לאזרח הישראלי הרבה יותר קל לדעת כמה כסף יש לו ומה הפנסיה הצפויה להיות לו כשיפרוש לגמלאות. אולם כיום יש למשפחה ממוצעת נכסים והתחייבויות רבים, המנוהלים על ידי מספר רב של יצרנים, וקשה מאוד לקבל תמונה ברורה ומלאה של העושר המשפחתי ולתכנן מראש מהו החיסכון הדרוש למשפחה כדי לענות על כל הצרכים, בהווה ובעתיד. בצד הנכסים המשפחתיים ישנם נדל"ן, תוכניות פנסיוניות, קרנות נאמנות, תיקי השקעות ופיקדונות, המנוהלים בחברות רבות. בצד ההתחייבויות ישנן משכנתאות והלוואות אחרות. לישראלי הממוצע אין מושג כמה כספים הוא צבר או צפוי לצבור בעתיד בתוכניות השונות, מהם דמי הניהול שהוא משלם וכדומה".
להערכת אוזן, "בשנים הקרובות יותר ויותר משקי בית יבינו, כי יש צורך לנהל באופן הוליסטי וכולל את כל הנכסים וההתחייבויות של המשפחה ואף יסתייעו באנשי מקצוע בניהול העושר המשפחתי".
