עובד שסוכם כי שכרו ישולם על בסיס נטו לא יהיה זכאי להפרשי שכר עקב הפחתת מדרגות המס

עובדות ---------- דוד זקן (להלן: "העובד") עבד במ.ש מוסך איכות בע"מ (להלן: "המעביד") כמנהל מחסן חלפים מיום 2.11.1995 ועד ליום 3.11.2004, מועד בו פוטר מעבודתו לאלתר.

במסגרת עבודתו, בוטח העובד בביטוח מנהלים. עם פיטוריו שוחררו לזכותו כספי הפיצויים שהיו צבורים על שמו, וביום 9.10.2005 נשלחה לעובד המחאה נוספת עבור השלמת פיצויי פיטורים.

במהלך שנות עבודתו קיבל העובד שכר נטו בשיעור קבוע. בשנים 2002-2003 הופחתו מדרגות המס, וכתוצאה מכך קטן שכרו של העובד (ברוטו), כאשר השכר נטו נותר באותו שיעור.

העובד הגיש תביעה לבית הדין האזורי וטען, בין היתר, כי הסכומים שהפריש המעביד בפועל לחברות הביטוח היו נמוכים מאלה שהיה אמור להפקיד; כי השלמת פיצויי הפיטורים שולמה לו באיחור של שנה; כמו כן, טען העובד להפרשי שכר עקב הפחתת מדרגות המס, שכן חישוב השכר על בסיס נטו בלבד גרם למעשה להפחתת שכרו; בנוסף תבע פיצוי בגין עגמת נפש, שכן פיטוריו נעשו תוך רמיסת זכויותיו.

פסיקת בית הדין האזורי

תביעת העובד להשלמת הסכומים שהופרשו ע"י המעביד לחברות הביטוח בחסר

בית הדין קיבל את טענתו של העובד להשלמת הסכומים שהופרשו ע"י המעביד לחברות הביטוח בחסר, והורה למעביד לשלם לו את ההפרש. בית הדין האזורי קבע, כי המעביד הפר חובתו לבטח את העובד בקרן הפנסיה מבטחים, וזאת בהתאם להסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בענף המוסכים החל על הצדדים, מבלי שהעובד היה מודע להבדלים בין הביטוח באמצעות ביטוח מנהלים לביטוח בקרן הפנסיה מבטחים. בית הדין האזורי הוסיף, כי גם אם ויתר העובד על זכותו לביטוח פנסיוני באמצעות מבטחים, אין כל תוקף לויתור זה, כיוון שלהוראות ההסכם הקיבוצי החל על הצדדים בעניין זה מעמד עדיף.

תביעת העובד לתשלום הפרשי שכר בגין הפחתת מדרגות המס

תביעתו של העובד לתשלום הפרשי שכר בגין הפחתת מדרגות המס נדחתה מן הטעם שהוסכם בין הצדדים כי שכרו של העובד ישתלם על בסיס נטו, ולכן לשינוי במדרגות המס אין משמעות בחישוב שכרו.

תביעת העובד לפיצוי בגין עוגמת נפש

תביעתו של העובד לתשלום פיצוי בגין עגמת נפש נדחתה בנימוק כי פסיקת פיצוי בגין עגמת נפש היא בגדר חריג, והעובד לא הוכיח כי המקרה הנוכחי מצדיק פיצוי זה.

איחור המעביד בתשלום השלמת פיצויי הפיטורים

אשר לתשלום השלמת פיצויי הפיטורים באיחור נקבע, כי המעביד ניסה ליצור קשר עם העובד מספר פעמים בבקשה לתאם מועד למסירת הסכום החסר, אך העובד לא הגיע למשרדי המעביד, ובסופו של יום נאלץ המעביד לשלוח לעובד את הסכום החסר בדואר רשום, וזאת בחלוף שנה ממועד הפיטורים. בנסיבות אלה לא זכאי העובד לפסיקת הפרשי הצמדה וריבית על הסכום האמור.

הערעור

העובד טען, כי הסכמת הצדדים לפיה שכרו ישתלם על בסיס נטו אינה מאפשרת למעביד להפחית שכרו ברוטו עת מופחתות מדרגות המס, ולפי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, עת נערכים שינויים מהותיים בחקיקת המס, אין ליתן תוקף להסכמת העובד לפיה ישתלם שכרו על בסיס שכר נטו.

כמו כן, הלין העובד על קביעתו העובדתית של בית הדין האזורי, לפיה סירב להגיע למשרדי המעביד על מנת לקבל את השלמת פיצויי הפיטורים להם היה זכאי, וטען כי לא היה מקום ליתן אמון בעדות מנהל המעביד שכן היא בלתי אמינה.

אשר לתביעת העובד לפיצוי בגין עגמת נפש, חזר העובד על טענותיו בבית הדין האזורי, לפיהן פוטר תוך רמיסת זכויותיו.

פסק הדין -------------- בית הדין הארצי קבע, כי דין הערעור להידחות.

לעניין תביעת העובד לקבל פיצוי בגין עוגמת נפש נקבע, כי העובד לא הניח ולא ראשית ראייה, המצדיקה פיצוי בגין עגמת נפש. טענתו של העובד לפיה פוטר על מנת לקלוט עובד אחר במקומו, בעוד שכלפיו הוצג העניין כ"שינוי ארגוני", לא הוכחה ולו לכאורה בבית הדין האזורי, ולכן אין הצדקה לפסיקת פיצוי בגין עגמת נפש.

אשר לזכאותו של העובד להפרשי שכר בגין הפחתת מדרגות המס, אין חולק כי בין הצדדים הוסכם כי שכרו של העובד ישתלם על בסיס נטו. הסכמה זו על פי פסיקת בית דין זה היא חריגה, אך אין בה בדרך כלל פסול. אלא מאי ? לטענת העובד, לפי ההלכה שיצאה מבית דין זה, שעה שחלו שינויים מהותיים בחקיקת המס, אין ליתן תוקף להסכמה אליה הגיעו הצדדים לפיה ישתלם שכרו של עובד על בסיס נטו. העובד הוסיף וטען, כי מקרהו נופל לגדר החריג, זאת שעה שחלו שינויים מהותיים במדרגות המס. אולם, העובד לא הביא כל ראייה ממנה ניתן ללמוד כי הפחתת מדרגות המס שהביאה כאמור להפחתת שכרו ברוטו מקורה בשינויים מהותיים. טענה זו נטענה בעלמא, ואין מקום לקבלה.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".