שאלה: ---------------------- בני זוג מנהלים עסק מביתם. העסק דורש משניהם לעבוד במשרה מלאה. מבחני הנחיצות והנאותות, כאמור בפס"ד שקורי, מתקיימים. על פי סעיף 66(ה) לפקודת מס הכנסה, "מקום עיסוק קבוע" אינו כולל את דירת המגורים של בני הזוג. לאחרונה נתבקשו בני הזוג על ידי משרד השומה לבצע חישוב משותף, הואיל ובית הנישום ועסקו נמצאים באותה הכתובת, אף אם הוכח ששני בני הזוג עובדים בפועל בעסק. השאלות: 1. האם פקיד השומה צודק בטענתו? 2. כיצד ניתן "לתקוף" טענה זו? תשובה: ------------------- לנישומים יש אפשרות לדרוש ביצוע חישוב נפרד באחת מן העילות להלן (הרלוונטיות לענייננו): הראשונה - מכוח סעיף 66(ה) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"). סעיף זה מקנה זכות לחישוב נפרד מוגבל בסכום, וזאת אם בני הזוג עונים על תנאים מסוימים, ובהם אם הם פועלים בעסקם שלא מתוך דירת מגוריהם. תנאי זה אינו מתקיים בענייננו, ולכן אין לבני הזוג זכאות לחישוב נפרד מכוח סעיף 66(ה) לפקודה. לעומת זאת, ניתן לבקש ביצוע של חישוב נפרד ללא כל מגבלת סכום, מכוח הטענה הכללית שנדונה בפסקי הדין קלס ושקורי, שלפיה אין הכנסת בן הזוג האחד תלויה בהכנסת בן הזוג האחר. לשם זכאות לחישוב נפרד זה על בני הזוג להראות שאכן הכנסתם אינה תלויה זה בזה. הוכחה זו יכולה להיעשות רק במישור העובדתי אם העיסוק של כל אחד מהם עונה על מבחני הפסיקה בעניין שקורי. זהו פסק הדין היחיד שבחן את מבחני אי-התלות שנקבעו בפסק הדין העקרוני קלס. אין נתונים בשאלה כדי לבחון האם בני הזוג עונים על מבחני פס"ד שקורי, למעט אמירת השואל כי הם עונים עליהם. בהנחה שכך, הרי הם זכאים לחישוב נפרד ללא קשר להיות מיקום העסק שלהם בביתם. התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.