כמה עולה דירת 2 חדרים בבייג'ין? זה הסיפור על רגל אחת
ממשלת סין פחות מתרשמת מדוחות האנליזה הרבים שקובעים כי אין בועת נדל"ן בסין והשבוע ומכריזה על צעדים דרקוניים לבלימת העלייה של מחירי הנדל"ן ושל פעילות ההשקעה שהפכה לתחביב לאומי של תושבי סין.
העיתון "ChinaDaily" מפרסם סיפור מייצג של מה שקרה בסין בשנה האחרונה. כותרת הסיפור היא "כמה עולים בסין שני פנקייקים עם עוף? " (ולא... אין לי את המתכון) והתשובה היא 400 אלף יואן (כ- 60 אלף דולר).
סיפור שממחיש את האבסורד
הסיפור הוא על זוג סיני שבחר לקנות דירה בת 2 חדרים בבייג'ין במחיר 18 אלף יואן למ"ר. הם סיכמו על המחיר ולפני שנדרשו להעביר את המזומן החליטו לסעוד את ליבם בשני הפנקייקים האמורים. כאשר חזרו עם הכסף למשרד מכירות התבשרו כי הדירה נמכרה בזמן שאכלו וכי עליהם לחכות שלושה שבועות עד שבניין נוסף יתחיל להימכר בפרויקט. אחרי שבועיים הם חזרו ושילמו על דירה זהה 400 אלף יואן יותר.
הנתונים הפורמאליים שמזינים את כל דוחות האנליזה מצביעים כי מחירי הדירות עלו בסה"כ בממוצע בשנה באחרונה ב-11.7%. מי שבוחר לא להיתפס לנתונים הפורמאליים (המלצה חמה בכלל בכל הנוגע בנתונים פורמאליים בסין) יכול למצוא תערוכות נדל"ן בהן מפורסמות סטטיסטיקות לפיהן מחירי הנדל"ן עלו באזורים מסוימים בסין פי 2 בשנים עשר החודשים האחרונים, וכאשר אנו מנטרלים את הסבסוד הממשלתי של פרוייקטים גדולים אנו מקבלים עלייה משמעותית ורחבת היקף.
ומי קונה אחרי עליות כאלו? על פי דוח של הבנק המרכזי בסין רכישות לשם השקעה היו אחראיות על כרבע מהמכירות של בתים ברבעון ראשון 2010, האחוז הגבוה ביותר בשנתיים האחרונות.
כמה זה ניפח בועה? די אם נציין את הנתונים הבאים הלקוחים מהעיתונות הסינית ?תושבים עם הכנסה ממוצעת בביג'ינג ושנחאי נדרשים לעבוד 20-30 שנה על מנת לקנות דירה ממוצעת של שני חדרים (מעל הממוצע העולמי של 6 שנים). בשוק בריא רוכש דירה מחזיר את השקעתו אחרי הכנסות שכירות של 16-25 שנים, אך בביג'ינג ושנחאי אתה זקוק בממוצע ל 36-42 שנים להחזיר את העלות.
ככה התוצר צומח ב-12%
אפשר לומר לזכותם של קובעי המדיניות הסינית כי הם מבינים מהר. אתמול פורסמו הנחיות חדשות וצעדים משמעותיים שבאים לבלום את בועת הנדל"ן בסין. בין יתר המגבלות ניתן לפרט כמה משמעותיות:
- אדם המחזיק שני בתים לא יוכל לקבל משכנתא נוספת כלשהי לרכישת בתים נוספים.
- העלאת ההון שמושקע על ידי חלק מרוכשי הדירות.
- הנחיה לכל שלטון מקומי לבחון את היקף הבעיה ולהחיל צעדים למניעת המשך עליית המחירים.
- איסור על בנקים לתת משכנתאות על משקיעים שאינם תושבים וכי לא שילמו מיסים או ביטוח לאומי בשנה האחרונה.
דוחות של בתי השקעות שהחלו כבר להגיב על הצעדים צופים ירידה ממוצעת של 10% במחירי הנדל"ן. להערכת אחד מבתי ההשקעות אלו הצעדים הדרקוניים ביותר שננקטו אי פעם בסין לריסון סקטור הנדל"ן וכי הוא מעריך שסקטור בתי היוקרה יכול לחוות ירידה של בין 20%-50% בחודשים הבאים.
סין חוותה האטה משמעותית בשנת 2008 בעקבות המשבר העולמי ולכן בחרה להפעיל מדיניות קיינסיאנית ומוניטארית מרחיבה ביותר. הצד החיובי הוא דחיפה משמעותית לכלכלת סין וכלכלת העולם מה שהביא לגידול בסחר העולמי, תנופה מחודשת לסקטור הסחורות וסיבה מצויינת לשוקי הסחורות והאקוויטי לעלות. הצד השלילי הוא כי סין, שהייתה במצב כלכלי מצויין עם רזרבות גדולות ואוכלוסייה שמתאפיינת בשיעור חסכון גבוה, בחרה ללכת רחוק מדי. לפני חצי שנה זו הייתה דעתי אבל בימים אלו אנו מבינים כי זו גם דעת השלטון הסיני.
שוק המניות הסיני הגיב לחדשות בצורה קשה למדי, אבל האיום הגדול הוא מה יהיה היקף ההשפעה של שאיבת נזילות וירידה בהיקף הפעילות הכלכלית בסין על תהליך ההתאוששות העולמי.
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
