צעד חשוב להגברת התחרות: חברת החשמל קיבלה רישיון להשקת ניסוי בתקשורת רחבת פס
חברת החשמל הודיעה היום על צעד משמעותי נוסף במסגרת תוכנית החדירה לשוק התקשורת ולהעמדת תשתית שתתחרה עם החברות הפעילות היום בשוק תשתיות האינטרנט הקיימות. בהודעה שפירסמה היום הכריזה חברת החשמל כי קיבלה רישיון ממשרד התשתיות וממשרד התקשורת, אשר יאפשר לה להתחיל בניסוי טכנולוגי בתקשורת רחבת פס. מטרת הניסוי: בדיקת היכולת של חברת חשמל לספק שירותי תקשורת תוך שימוש בתשתיות הקיימות.
במסגרת הניסוי הטכנולוגי, יחוברו 100-150 בתי אב בקרית שמונה, לאספקת קצב גלישה של 100 מס"ש סימטרי וליישומים ושירותים רחבי פס. במידה ותוכח הישימות הטכנולוגית תגיש חברת החשמל למשרד התקשורת בקשה לרישיון שיאפשר לנצל את תשתית החברה למתן שירותים לבעלי רישיונות אחרים אשר מיועדים בסופו של דבר להגביר את התחרות והמודרניזציה של תשתיות ענף התקשורת.
במהלך יישום התוכנית האסטרטגית לחדירה לענף התקשורת, מתעדת חברת החשמל לספק שירותי תמסורת בטכנולוגיית IP מתקדמת על בסיס רשת הסיבים האופטיים של החברה, להקים תשתית לרשת סלולרית (תחנות בסיס ותמסורת) ולהציע הקמה והפעלה של רשת גישה אלחוטית (RAN) לכל המשתתפים במכרז הסלולרי של משרד התקשורת. בנוסף הצהירה החברה כי התחייבה לספק שירותים ללא אפליה לכל המפעילים, במשטר גישה חופשית, תוך אבטחת ניטרליות הרשת.
שר התשתיות דר' עוזי לנדאו מסר בתגובה: "הכתרת הניסוי כהצלחה תהיה דוגמה מצוינת לשימוש יצירתי ומועיל בתשתיות קיימות. בחברת חשמל קיים ידע רב המגובה בפריסה רחבה. שימוש מושכל ביכולות אלו ייצור בסיס איכותי, לתקשורת איכותית". שר התקשורת משה כחלון הוסיף בתגובה כי אישר את ביצוע הניסוי כדי לעודד את התחרות בשוק.
מנכ"ל חברת החשמל, עמוס לסקר, אמר בדיון, שמאז כניסתו לתפקיד הוא מאמין שלטובת המשק בישראל חברת החשמל צריכה להרחיב את תחומי פעילותה ובעיקר בתחום התקשורת, "לחברת החשמל יש פריסה רחבה של סיבים אופטיים שניתן לנצלם לטובת כלל המשק, לפיתוח ולהרחבה של תחום התקשורת, על-מנת לתת הזדמנות לחברות פרטיות נוספות להיכנס לתחום", אמר לסקר.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
