מה צפוי לדולר האמריקאי?

כרגע נראה שהמשקיעים מעדיפים שלא לנקוט עמדה בצמדים המרכזיים, עד לפרסום נתון מספר הלא מועסקים ביום שישי

ההיסטריה סביב המשבר ביוון נרגעה מעט, למרות ששום דבר לא השתנה בכלכלת יוון, מלבד מספר ניסיונות הרגעה מכיוון ממשלת יוון, המשקיעים מניחים בצד את הדאגה בנוגע למשבר ובנוגע להשפעתו על כלכלת האירו ומחזירים את תשומת ליבם לשאלה הגדולה מכולם?

האם ההתאוששות בכלכלת ארה"ב היא ודאית, או שאולי הכלכלה הגדולה בעולם הולכת לשקוע במצב של נמנום המלווה בהתאוששות איטית?

למרות זרם הנתונים החיוביים מצד כלכלת ארה"ב, למשקיעים קשה להישאר אופטימיים, כאשר פרופ' נוריאל רוביני, זוכה פרס נובל לכלכלה, אשר היה בין היחידים שצפו את משבר האשראי הגדול, טוען שהנתונים החיוביים שהתפרסו עד הים בנוגע לכלכלת ארה"ב, הם מדכדכים ושמדובר בשיעור צמיחה אומלל. רוביני צופה ששיעור הצמיחה בארה"ב ירד ל- 1.5% במחצית השנייה של השנה.

אחת הסיבות לפסימיות של רוביני ושל כלכלנים בכירים נוספים, היא כמובן אחוז האבטלה הגבוה בארה"ב, אשר פוגע בצריכה האמריקאית שעליה מבוססת עיקר הכלכלה, ולכן המשקיעים עוקבים בדאגה, אחר הנתונים המתפרסים לגביי מצב האבטלה בארה"ב, אם הנתונים לא ישתפרו ישנו סיכוי טוב לכך שנוכל לצפות להיחלשות נוספת בדולר.

מצד שני, אל לנו לשכוח שלמרות השקט מהאיים, הסערה ביוון עדיין לא חלפה. ישנן מדינות נוספות בגוש האירו כמו ספרד, שניצבות בפניי בעיה דומה של גירעון תקציבי עצום, ברגע שיוון או מדינה אירופאית אחרת תעלה שוב לכותרות, נוכל לצפות להתחזקות הדולר, גם אם נתוני האבטלה ימשיכו להיות מאכזבים

ניתוח טכני בגרף יומי של צמד האירו/דולר מראה שהמגמה היא עדיין דובית חזקה

למרות מהלך העליות הקל של הימים האחרונים בצמד, עדיין המגמה נחשבת למגמה דובית חזקה עם צפי להמשך הירידות, המהלך הדובי הצליח להוציא את האינדיקאטורים הטכניים ממצב של מכירת יתר, אבל עדיין לא ניתן איתות קנייה בצמד מבחינה טכנית. התיקון בצמד לא הגיע אפילו לאזור של 23.6 פיבונאצ'י ממהלך הירידות שהחל בתאריך ה- 13.1.2010 והסתיים בתאריך ה- 29.1.2010.

רק במידה שהצמד יעבור את תיקון 61.8% פיבונאצ'י מהמהלך שציינו קודם לכן, באזור מחיר 1.4333, אפשר להניח שהמגמה הדובית השתנתה. חשוב גם לראות מה קורה אם הצמד יחזור לבדוק את המחיר 1.4000 שמהווה התנגדות פסיכולוגית של מחיר עגול להרבה סוחרים, שמעדיפים לסחור רק פריצה של מחירים עגולים.

בגרף 4 שעות אנו רואים כיצד ההתחזקות בצמד גרמה לו לחצות את ממוצע 20 פשוט, רצועות בולינגר צמודות, כאשר המחיר נמצא בחלק העליון שלהן, אינדיקאטור ה- RSI קרוב מאוד לעבור למצב של קנייה, אינדיקאטורים אלו רומזים לנו על אפשרות של המשך מהלך התיקון, לפניי החזרה למגמת הירידה.

אנחנו היינו מחפשים אפשרות מכירה בסגירה מתחת לרמת 1.3860.

תרחיש חלופי, חיפוש אפשרות קנייה בסגירה מעל ההתנגדות של 1.4000.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.