עסקה חדשה לטופ אימג': תנהל ותבצע פרויקט המרת מסמכים עבור תאגיד פיננסי גדול
חברת טופ אימג', העוסקת בפיתוח,ייצור ושיווק תוכנה לניהול וקליטת מסמכים מתמחה בעיבוד אוטמטי של מסמכים עבור ארגונים, הודיעה היום (ב') לבורסה כי חתמה על עסקה חדשה עם חברת Computershare, חברת ענק אמריקנית המתמחה בשירותים וטכנולוגיות לענף הפיננסים. במסגרת העסקה תהיה אחראית טופ אימג' על סריקה וסיווג של למעלה מ-30 מיליון מסמכים והמרתם לקבצים דיגיטלים.
טופ אימג' תעבוד עבור Computershare South Africa המהווה את הסניף של Computershare האמריקנית בדרום אפריקה, שם היא מספקת שירותים ל-83% מהחברות הרשומות למסחר בבורסת יוהנסבורג. חברת Computershare South Africa היא חברת הבת של Computershare המובילה העולמית בתחום השירותים וטכנולוגיות לענף הפיננסים.
עומרי גלב, סמנכ"ל שיווק בטופ אימג' אמר בתגובה כי: "זכייה בחוזה זה מבססת את נוכחותנו בדרום אפריקה ונותנת תוקף פעם נוספת לעליונות הטכנולוגית של פלטפורמת ה-eFLOW. אנו שמחים על כך שעמדנו בסטנדרטים הגבוהים של פרויקט זה, המפגיש יחד שחקנים חזקים וכולל פתרון מקיף ונרחב שישרת פרויקטים אחרים בעתיד".
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
