מימוש הנכסים משתלם? בבית ההשקעות IBI מתרשמים מכלכלית ורואים אפסייד של 45%
חברת כלכלית ירושלים, שבשליטת איש העסקים אליעזר פישמן, אישרה היום (ג') את הפירסומים כי היא מנהלת משא ומתן למכירת חצי מאחזקות החברה בשלושה נכסים בגבעת שאול שבירושלים תמורת סך של 215 מיליוני שקלים. בדצמבר האחרון הודיעה כלכלית על מכירת בנין פארק סנטר שבירושלים בתמורה ל-40 מליון שקלים ועל מכירת המרכז המסחרי "Garden City" בקנדה תמורת כ-142 מיליון שקלים, אשר יחד עם ההודעה מהיום (במידה ויחתם המו"מ) מביאים את היקף המימושים לכ-400 מיליוני שקלים תוך חודש.
במחלקת המחקר של בית ההשקעות IBI לא מתעלמים ממהלך המימושים של פישמן ומדיעים על חידוש הסיקור של המנייה בהמלצת קנייה חמה המשקפת אפסייד של 45% ממחיר המנייה הנוכחי. בסקירה טוען אנליסט הנדל"ן, שי ליפמן, כי אומנם בעבר היו חששות בקשר ליכולת החזר החוב של החברה אולם לאחר בדיקה מעמיקה שערך השתכנע כי "יכולת החזר החוב של החברה ממשית וקיימת" וכי "להערכתנו אין ספק כי נכסי החברה שווים משמעותית יותר מסך התחייבויותיה".
בהמשך מתייחס ליפמן למימוש הנכסים שערכה כלכלית בחודשים האחרונים בארץ ובחו"ל וקובע חד משמעית פעולות אלו משכו את החברה מערפל האי ודאות שאפף אותה וכעת נראית המנייה בטוחה הרבה יותר. "פעילות החברה בתקופה האחרונה אשר כוללת מימוש נכסים ופעילות לחידוש והארכת הלוואת על נכסים, לצד תכנית להמשך של מימוש נכסים עובדת ומסירה להערכתנו את ענן חוסר הוודאות אשר ריחף מעל לראשה של החברה באשר ליכולת החזר החוב שלה. אנו מעריכים כי החברה תוכל לשוב ולגייס חוב בשוק ההון הישראלי".
בהתאם לכך מעניקים ב-IBI לכלכלית 'המלצת קנייה' וקובעים למנייה מחיר יעד של 42 שקל הגבוה ב-45% ממחיר המניה הנוכחי. "מכיוון שלהערכתנו יכולת ההחזר של החברה ממשית, אנו מזהים הזדמנות גם באגרות החוב של החברה אך בשל הדיסקאונט הגבוה במנייה, חשיפה למנייה כדאית יותר להערכתנו".
במסחר המתנהל כעת בבורסה באחד העם נסחרת המנייה בניגוד לסנטימנט השלילי ורושמת עליות של למעלה מ-5%.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
