סבב מינויים במכתשים אגן: ויגודמן משיק תפקידים חדשים בקבוצה ומכריז על המינויים

בין התפקידים החדשים שנוספו: סמנכ"ל לאסטרטגייה, חדשנות, ניהול ידע ומודיעין עסקי, מנהלת תחום התקשורת התאגידית ומנהל איזור אסיה פסיפיק-אפריקה.
איתי זהוראי |

נשיא ומנכ"ל קבוצת מכתשים אגן, ארז ויגודמן, שנכנס לתפקידו בתחילת החודש הודיע היום (א') רשמית על סבב המינויים בקבוצה הכוללים בין היתר תפקידים חדשים שיצר בהנהלה.

דני הררי, שהצטרף לקבוצה בתחילת ינואר, לאחר ששימש בתפקידו האחרון כמפקד יחידה 8200 בחיל המודיעין, התמנה לתפקיד סמנכ"ל לאסטרטגייה, חדשנות, ניהול ידע ומודיעין עסקי - פוזיצייה חדשה שנהגתה בידי ויגודמן.

תחום חדש נוסף שנוצר לראשונה הוא תחום התקשורת התאגידית אשר בראשו תעמוד רוני פטישי-חילים שמצטרפת לחברה מבנק ההשקעות ברקליס קפיטל שם כיהנה כסגנית נשיא בכירה. תחום התקשורת התאגידית ירכז את הניהול הגלובלי של כל תהליכי התקשורת הפנימית והחיצונית, כולל תחום קשרי המשקיעים שבו תטפל פטישי-חילים ביחד עם המנהל הפיננסי של הקבוצה.

יואב זייף, שהגיע למכתשים לפני שנתיים וחצי מענקית הייעוץ הבינלאומית, מקינזי, שם שימש כמנהל בכיר, יוביל את חטיבת המוצרים והשיווק הגלובלית. חטיבת המוצרים תקבל אחריות על ניהול המוצרים באופן שיאחד את ניהול מחזור החיים המלא של כל מוצרי הקבוצה, באופן מערכתי וכולל בחטיבה אחת. חטיבה זו תעסוק גם בפיתוח מוצרים אינובטיביים ובפיתוח יכולות שיווקיות מתקדמות.

שאול פרידלנד ימונה לתפקיד מנהל איזור אמריקה, שיכלול הן את צפון אמריקה והן את דרום אמריקה, כאשר רן מידן, שכיהן בתפקיד סמנכ"ל הכספים של מכתשים אגן בארבע השנים האחרונות, ימונה לתפקיד מנהל איזור אסיה פסיפיק-אפריקה - איזור שהוקם לראשונה בקבוצה. במקומו של רן מידן מונה אבירם להב שהצטרף לקבוצה כמנהל הפיננסי הראשי ואשר בנוסף לתפקידו יהיה אחראי גם על ניהול הסיכונים של הקבוצה.

חן ליכטנשטיין יתמנה לתפקיד מנהל חטיבת המשאבים הגלובליים של הקבוצה, זאת בנוסף לתפקידו כמנהל הפיתוח העסקי של הקבוצה. במסגרת תפקידו יתמקד חן ביצירת שרשרת אספקה ומערכי ייצור ותפעול גלובליים יעילים, שיאפשרו לקבוצה למצות את מלוא הפוטנציאל הגלום בפרישה הגלובלית שלה.

בנוסף ציינה מכתשים כי בעקבות השינויים הללו ביקשו ג'ון רבי, אשר כיהן עד היום כמנהל צפון אמריקה, ורון זכאי ששימש כמנהל קשרי משקיעים בקבוצה, לסיים את תפקידם. אילן לויטה שהיה מנכ"ל מכתשים אגן ואפי קורן ששימש בתפקידו האחרון סמנכ"ל פיתוח ושיווק במכתשים אגן , נענו לבקשתו של ארז ויגודמן ונרתמו לעבוד על בסיס ייעוץ עם החברה.

לדברי ויגודמן המינויים בחברה הם חלק ממהלך של התאמת המודל התפעולי של מכתשים והמבנה הארגוני שלה לאתגרים העומדים בפני החברה וליעדים שהיא מציבה לעצמה לשנים הקרובות. "המהלך יאפשר לממש את המטרה המרכזית שלנו בשנים הבאות: לצמוח באופן משמעותי ורווחי תוך שיפור המעמד התחרותי שלנו בסביבה הגלובלית וחיזוק התשתיות ויכולות הליבה שלנו, כחברה גלובלית אחת", כך על פי נשיא הקבוצה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.