רוצה את כל החשמל: משה דבי גם בגמר חברת החשמל וגם במכרז רשות החשמל
דבי עלה לגמר במכרז הייעוץ לחברת החשמל, ובינתיים הגיש הצעה גם למכרז רשות החשמל שמנגד; איתו מתמודדים עוד 14 משרדים, בהם ארד, שרף, רימון-כהן-שינקמן, דן-אורן ואייזנברג-אליאש; בינתיים שני המכרזים תקועים, וברשות מאמינים ש"המכרז יסתיים בקרוב"
משה דבי, הנמנה על ארבעת המועמדים הסופיים במכרז לייעוץ תקשורתי עבור חברת החשמל, מתמודד גם במכרז המקביל שפרסמה רשות החשמל בנובמבר האחרון. כך נודע לאייס.
מכרז הרשות פורסם ביום חמישי, 19 בנובמבר 2009, ארבעה ימים לפני שהודיעה חברת החשמל לעולים לשלב הגמר על הבחירה בהם. "מכיוון שלא הגיוני שדבי הגיש מועמדות לרשות החשמל בתוך סופשבוע", אומר אחד המתמודדים במכרז, "יוצא שהוא ידע שהוא עלה לשלב הסופי של חברת החשמל עוד לפני שהוא הגיש הצעה לרשות".
"ומה פסול בכך?", אומר יועץ תקשורת בכיר (סירב להזדהות), "זה קורה כל יום בענף. אתה יודע לכמה מכרזים ניגשנו, שאם אתה זוכה באחד אתה לא יכול לקחת את השני? אם פלאפון וסלקום יפרסמו מכרז, משרדי פרסום לא יתמודדו בשניהם? ברור שאם תזכה באחד לא תוכל לעבוד עם השני".
לעומתו אומר יועץ אחר ש"זה עניין של אינטגריטי. אם אני מתמודד במכרז אחד ואומרים לי שעליתי לשלב הגמר, אני מודיע למכרז המתחרה שיקפיאו את ההצעה שלי עד שאדע איפה אני עומד. ובוודאי שלא אגיש הצעה למכרז מתחרה אחרי שהודיעו לי שאני בשלב הגמר.
"אבל אני יכול להבין את דבי, הוא בטח יודע מה זה ניגוד עניינים. מכרז חברת החשמל היה אמור להסתיים ב-30 בספטמבר. זה שהוא התעכב עד היום (בין היתר בשל בדיקת מבקר המדינה? ש"ש) לא צריך לתקוע את דבי מלהתמודד במכרזים אחרים".
משה דבי עצמו סירב להגיב לדברים.
14 מתמודדים על רשות החשמל
בתוך כך נודע עוד לאייס, כי בנוסף לדבי מתמודדים על מכרז הרשות 14 משרדי יחסי ציבור ואסטרטגיה, וחלקם כבר החל לקבל פניות מצד הרשות לקבלת ממליצים בווה ובעבר.
בראש המתמודדים - כפי שחזה אייס למחרת פרסום העולים במכרז חברת החשמל - 'ארד תקשורת', שלא נמנה בין העולים לשלב הסופי. ארד, שסיים את התקשרותו עם החברה בסוף 2009, יהיה קרוב לוודאי בין המועמדים המובילים במכרז הרשות, מתוקף היכרותו עם חברת החשמל במשך למעלה מ-6שנות עבודתו עימה.
מתמודד נוסף בעל סיכוי גבוה במכרז הרשות הוא 'שרף תקשורת' בבעלות מוטי שרף, ששקל להתמודד בשעתו על מכרז חברת החשמל אך ויתר לבסוף. שרף, כמו ארד, מכיר את הצד שכנגד לאור עבודתו כיועץ התקשורת של חברת החשמל בשנתיים שלפני ארד.
עוד מתמודדים הם 'רימון כהן שינקמן' - בבעלות רוני רימון, בני כהן ותמי שינקמן - שאף הוא התמודד במכרז חברת החשמל; 'דן אורן' שבבעלות אמיר דן ועינת אורן; 'אייזנברג אליאש' שבבעלות אמיר אייזנברג ושי אליאש; ו'בן חורין-אלכסנדרוביץ' שבבעלות עו"ד איתן בן-חורין וטל אלכסנדרוביץ'.
עוד שניים שהתמודדו במכרז חברת החשמל והגישו את הצעתם לרשות החשמל, הם ?רימון כהן שינקמן? שבבעלות רוני רימון, בני כהן ותמי שינקמן; ו?S.P.R Communication? שבבעלות שלמה פרץ.
הרשות קיבלה הצעות גם מ?דן אורן? שבבעלות אמיר דן ועינת אורן; ?אייזנברג אליאש? שבבעלות אמיר אייזנברג ושי אליאש; ?בן חורין-אלכסנדרוביץ?? שבבעלות עו"ד איתן בן-חורין וטל אלכסנדרוביץ?; ו?פאר לוין? שבבעלות ממי פאר ואיתן לוין.
בבירוקרטיה, כמו בבירוקרטיה
במהלך השיחות שניהל אייס עם כמה מהמתמודדים במכרז הרשות עלתה השאלה מדוע, בדומה למכרז חברת החשמל שקידומו מעוכב, מתנהל גם מכרז רשות החשמל בצעדי-צב מאז המועד האחרון להגשה שחל לפני כחודש וחצי.
התוצאה פרוזאית: בדיקה שערך אייס במסדרונות השלטון העלתה כי הסיבה לעיכוב היא - כמקובל במשרדי ממשלה - הליכים בירוקרטיים המתקיימים מאז מחוץ לרשות החשמל ואינם תלויים בה, אך מכבידים על אישור התקציב למימון המכרז.

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.