כיל מאבדת גובה: בברקליס חותכים את תחזית הרווח אך מציינים: "ההערכות משקפות מחירי רצפה"

כך טוען ג'זף וולף מברקליס קפיטל בסקירה שפרסם היום. במסחר כעת יורדת המנייה בשיעור של 2%.
איתי זהוראי |

בימים הקרובים אמורה יצרנית האשלג הבינלאומית, כיל, להודיע על החתימה על חוזה האשלג עם סין, כאשר על פי הפרסומים אמורה החברה לסכם על מכירה של בין 300 ל-350 אלף טון אשלג במחיר משוער של 355-360 דולר לטון.

היום (ב') מתייחסת מחלקת המחקר של ברקליס קפיטל לחוזה המדובר ומעדכנת את תחזית הרווח של החברה למטה. בסקירה מסתמך האנליסט ג'וזף וולף על נתוני החוזה שהתפרסמו ומקצץ את הרווח הצפוי של כיל בשנת 2010משיעור של 0.95 דולר למנייה לשיעור של 0.82 דולר למנייה - ירידה חזויה של 16%. גם תחזית הרווח ל-2011 נחתכת משיעור של 1.09 דולר למנייה ל-0.98 דולר למנייה - ירידה של כ-11% ברווח.

יחד עם זאת מעריך וולף כי המחיר שנקבע בהסכם בין סין לבין יצרניות האשלג הרוסיות על 350 דולר לטון המהווה מחיר רצפה ממנו לא צפויות יצרניות האשלג לרדת. בחישוב כללי מעריך האנליסט כי רמת המכירות הממוצעת של כיל תעמוד השנה על כ-400 דולר לטון.

בנוסף מדגיש וולף כי שוק הפוספטים מציג ביקושים יציבים לאחרונה וכי מחירי הפוספט אותו מייצרת כיל עולים בהתמדה.

בסיכום רואה ג'זף וולף במגמה חיובית את השנה הקרובה עבור כיל ומשאיר את ההמלצה למנייה על תשואת יתר עם מחיר יעד של 57 שקל למנייה. "אנו מאמינים כי הערכותינו משקפות כעת את התחתית בנוגע למחירים והיקפי המסחר. נכון להיום אנו רואים יותר סיכוי לאפסייד בשנה הקרובה".

אתמול, בתגובה לפרסומים אודות החוזה הצפוי עם הסינים, אמרה האנליסטית של בנק מזרחי, יפעת אולמן בצלאל, ל-Bizportal כי: "כיל לא תקבל מחיר טוב יותר ממה שהוסכם בעבר ואין הצדקה להמתין לתוצאות המו"מ של היצרניות הקנדיות. המחירים נקבעים בין השחקנים הגדולים בענף שהם מצד הקונה הסינים והצד המוכר יצרניות האשלג הרוסיות". בהתאם לכך העניקה אולמן בצלאל 'המלצת קנייה' למנייה עם מחיר יעד של 59 שקלים ליחידה - המשקף פער של 13% ממחירה הנוכחי.

לעומתה טען האנליסט אמיר אדר ממגדל שוקי הון כי על כיל היה לחכות לחתימה של היצרניות הקנדיות והוריד את המלצתו למנייה ל'המלצת חסר' עם מחיר יעד של 41 שקל ליחידה - מחיר הנמוך בכ-25% ממחירה הנוכחי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.