במזרחי דווקא מאמינים בכיל: "אין טעם להמתין לקנדים, המחירים כבר נקבעו בין השחקנים הגדולים"
מחר אמורה חברת כיל לחתום על חוזה האשלג עם סין כאשר על פי הפרסומים אמורה החברה לסכם על מכירה של כ-300 אלף טון אשלג במחיר של 350 דולר לטון. במגדל שוקי הון התאכזבו ממהלך זה וציפו מכיל להמתין עד לסגירת העסקה של הסינים עם היצרניות הקנדיות בכדי לקבל מחיר גבוה יותר ממה שהשיגו. בהתאם לכך המליץ האנליסט אמיר אדר להיפטר מהמנייה והעניק לה המלצת קנייה עם מחיר יעד של 41 שקל ליחידה - מחיר הנמוך בכ-25% ממחירה הנוכחי.
לעומת זאת, במחלקת המחקר של בנק מזרחי טפחות מאמינים כי יש עוד אפסייד במנייה ומעניקים המלצת קנייה למנייה עם מחיר יעד של 59 שקלים ליחידה - המשקף פער של 13% ממחירה הנוכחי. לטענת האנליסטית יפעת אולמן בצלאל, המסקרת את החברה בבנק מזרחי, אין טעם להמתין להסכם של היצרניות הקנדיות: "כיל לא תקבל מחיר טוב יותר ממה שהוסכם בעבר ואין הצדקה להמתין לתוצאות המו"מ של היצרניות הקנדיות. המחירים נקבעים בין השחקנים הגדולים בענף שהם מצד הקונה הסינים והצד המוכר יצרניות האשלג הרוסיות".
את המלצת הקנייה מסבירה האנליסטית המסקרת, יפעת באומן בצלאל, במספר גורמים חיוביים התומכים במנייה. תחילה, בהיבט הכללי של הענף מהווה החתימה של יצרניות האשלג הרוסיות גורם חיובי שהפחית את רמת האי וודאות ששררה בשוק ושיחררה את הפקק שהיה תקוע לכל אורך התקופה האחרונה. לטענת האנליסטית כבר ניתן להיווכח בהאצה מסוימת בכמויות המשלוחים.
בנוסף מציינת באומן בצלאל כי פעילותיה הנוספות של החברה ברום ומוצרי תכלית ממתנות את התנודות המשפיעות על פעילות שוק האשלג וכי מבנה עלויותיה הנוח של החברה, מבחינה קירבה גיאוגרפית לשוק היעד, מציב אותה ביתרון מול מתחרותיה ומאפשר לה להציג שיעורי רווחיות גבוהים יחסית.
לסיכום בבחינת תוצאותיה הכספיות של כיל ברבעון השלישי לשנת 2009 ובהשוואה לרבעונים המקבילים בשנים קודמות (בנטרול שנת 2008), מתקבל כי הרבעון הנ"ל היה רבעון שיא לחברה שהצביע בנוסף גם על שיפור בהשוואה לרבעון השני של 2009.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
