למרות התערבות הנגיד: הדולר ממשיך להיחלש, שערו היציג נקבע על 3.727
יום המסחר בגזרת המט"ח המשיך את המגמה בה פתח הדולר את השנה כאשר המטבע נחלש גם היום במסחר מול השקל ושערו היציג רשם ירידה של 0.35%.
אך הדולר לא לבד. השקל רושם התחזקות גבוהה גם מול האירו (0.43%)לשער של 5.343 ושערו היציג ננעל ברמת שיא של 5 חודשים.
כאמור, היום בפעם השלישית ברציפות יזם בנק ישראל רכישה נוספת של דולרים בניסיון להחליש את השקל שצובר כוח מיום ליום. במטרה זו ביצע הבנק רכישה נוספת של בין 100-150 מיליון דולר וזאת בכדי להפוך את מגמת ההתדרדרות בערכו של המטבע האמריקני. כאמור, זהו היום השלישי ברציפות בו מתערב הנגיד בשוק המט"ח. אתמול רכש הבנק בין 50-100 מיליון דולר לאחר סגירת השער היציג, כאשר יום קודם ביצע עוד רכישה של כ-300 מיליון דולר. סך הכל במהלך שלושה ימים בלבד ביצע הבנק המרכזי קניות בסכום כולל של כ-500 מיליון דולר.
מדיניות ההתערבות - "לא רלוונטית"
לטענת ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל, השפעת ההתערבות מצד בנק ישראל על שער החליפין היא קצרת טווח ולא רלוונטית כבר. "ההתערבות שהייתה נכונה לפני שנה לא כ"כ הגיונית היום. בנק מרכזי לא יכול להשפיע לאורך זמן, בטח שלא על שער החליפין הריאלי שנקבע על ידי כוחות גדולים יותר".
שראל מוסיף וגורס כי מדיניות ההתערבות הייתה נכונה לפני שנה, אז השתמש הנגיד ברכישות הדולרים בכדי להגדיל את רזרבות המט"ח של הבנק, לעזור להרים את הייצוא שמצבו היה בכי רע ולמנוע דיפלציה אפשרית שאיימה לפרוץ. לטענת שראל המצב כיום הפוך, "הרזרבות כבר גדלו, מצב הייצוא השתפר והחששות לדיפלציה התפוגגו כאשר החשש כיום הוא דווקא מפני האינפלציה".
ממש בסמוך לרכישה הצהיר נגיד הבנק המרכזי פרופ' סטנלי פישר כי הרכישות שביצע מיתנו את התיסוף במטבע אולם ברור כי מדיניות ההתערבות מוגבלת בזמן. "נקטנו במדיניות זו על מנת לסייע למשק בתקופה של מיתון עולמי. יחד עם זה ברור שלא נוכל לעשות זאת לנצח", כך הכריז פישר בנאומו. עוד הוסיף הנגיד ואמר כי בבנק ישראל עוקבים אחר המצב ולא אדישים למתנהל בשער החליפין.
השקל מתחזק מול הדולר והאירו
בזירה המקומית ממשיך הדולר לצלול ומגיע לשפל של חודשיים וחצי מול השקל כאשר הוא מתקרב במהירות לרף ה-3.70. השער היציג רשם ירידה נוספת של 0.34% ונסגר ברמה של 3.727 כאשר במסחר כעת מתנהל במגמה דומה. גם האירו נחלש היום מול השקל ושערו היציג ננעל בשער של 5.343 שקל לאירו, ירידה של 0.43% משערו אתמול והוא נסחר בשפל של חמישה חודשים.
בעולם הדולר מתחזק
במסחר כרגע בעולם רושם הדולר עליות והוא מתחזק מול המטבעות המובילים בעולם. מול האירו נסחר הדולר סביב שער של 1.434 כאשר מול היין חצה המטבע האמריקני את רמת ה-93 יין לדולר וזאת לאחר שכבר נסחר ברמה של 92.3. גם מול הפאונד רושם הדולר עליות בשערו והוא נסחר כבר בשער של 1.595.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובהישראלים אוהבים להמר: הטוטו עם מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025
למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, הכנסות הטוטו זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות
טוטו דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל.
מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל.
בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל.
יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה".
- סכום שיא: הטוטו יעניק חסות לליגת העל ויעביר 40 מיליון שקל
- מיהי "אשת השיווק" של חודש דצמבר ולמה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו:
" אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון
הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל
