למרות התערבות הנגיד: הדולר ממשיך להיחלש, שערו היציג נקבע על 3.727
יום המסחר בגזרת המט"ח המשיך את המגמה בה פתח הדולר את השנה כאשר המטבע נחלש גם היום במסחר מול השקל ושערו היציג רשם ירידה של 0.35%.
אך הדולר לא לבד. השקל רושם התחזקות גבוהה גם מול האירו (0.43%)לשער של 5.343 ושערו היציג ננעל ברמת שיא של 5 חודשים.
כאמור, היום בפעם השלישית ברציפות יזם בנק ישראל רכישה נוספת של דולרים בניסיון להחליש את השקל שצובר כוח מיום ליום. במטרה זו ביצע הבנק רכישה נוספת של בין 100-150 מיליון דולר וזאת בכדי להפוך את מגמת ההתדרדרות בערכו של המטבע האמריקני. כאמור, זהו היום השלישי ברציפות בו מתערב הנגיד בשוק המט"ח. אתמול רכש הבנק בין 50-100 מיליון דולר לאחר סגירת השער היציג, כאשר יום קודם ביצע עוד רכישה של כ-300 מיליון דולר. סך הכל במהלך שלושה ימים בלבד ביצע הבנק המרכזי קניות בסכום כולל של כ-500 מיליון דולר.
מדיניות ההתערבות - "לא רלוונטית"
לטענת ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל, השפעת ההתערבות מצד בנק ישראל על שער החליפין היא קצרת טווח ולא רלוונטית כבר. "ההתערבות שהייתה נכונה לפני שנה לא כ"כ הגיונית היום. בנק מרכזי לא יכול להשפיע לאורך זמן, בטח שלא על שער החליפין הריאלי שנקבע על ידי כוחות גדולים יותר".
שראל מוסיף וגורס כי מדיניות ההתערבות הייתה נכונה לפני שנה, אז השתמש הנגיד ברכישות הדולרים בכדי להגדיל את רזרבות המט"ח של הבנק, לעזור להרים את הייצוא שמצבו היה בכי רע ולמנוע דיפלציה אפשרית שאיימה לפרוץ. לטענת שראל המצב כיום הפוך, "הרזרבות כבר גדלו, מצב הייצוא השתפר והחששות לדיפלציה התפוגגו כאשר החשש כיום הוא דווקא מפני האינפלציה".
ממש בסמוך לרכישה הצהיר נגיד הבנק המרכזי פרופ' סטנלי פישר כי הרכישות שביצע מיתנו את התיסוף במטבע אולם ברור כי מדיניות ההתערבות מוגבלת בזמן. "נקטנו במדיניות זו על מנת לסייע למשק בתקופה של מיתון עולמי. יחד עם זה ברור שלא נוכל לעשות זאת לנצח", כך הכריז פישר בנאומו. עוד הוסיף הנגיד ואמר כי בבנק ישראל עוקבים אחר המצב ולא אדישים למתנהל בשער החליפין.
השקל מתחזק מול הדולר והאירו
בזירה המקומית ממשיך הדולר לצלול ומגיע לשפל של חודשיים וחצי מול השקל כאשר הוא מתקרב במהירות לרף ה-3.70. השער היציג רשם ירידה נוספת של 0.34% ונסגר ברמה של 3.727 כאשר במסחר כעת מתנהל במגמה דומה. גם האירו נחלש היום מול השקל ושערו היציג ננעל בשער של 5.343 שקל לאירו, ירידה של 0.43% משערו אתמול והוא נסחר בשפל של חמישה חודשים.
בעולם הדולר מתחזק
במסחר כרגע בעולם רושם הדולר עליות והוא מתחזק מול המטבעות המובילים בעולם. מול האירו נסחר הדולר סביב שער של 1.434 כאשר מול היין חצה המטבע האמריקני את רמת ה-93 יין לדולר וזאת לאחר שכבר נסחר ברמה של 92.3. גם מול הפאונד רושם הדולר עליות בשערו והוא נסחר כבר בשער של 1.595.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
