זכאות אב עובד ליום עבודה מקוצר

סעיף 4 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 (להלן: "חוק השוויון") קובע, בין היתר, כי זכות ליום עבודה מקוצר, כזכות בקשר להורות (להלן: "זכות הורית"), הניתנת לאם עובדת, תהא נתונה גם לעובד, אם בת זוגו עובדת ולא נעדרה מכוח זכאותה.

מדברי ההסבר לחוק השוויון עולה, כי מטרת החוק להעמיק את תפיסת ההורות כתפקידם של שני בני הזוג ולהעניק זכויות הוריות לכל אחד מבני הזוג, כך שכל אחד מהם יוכל לשאת באחריות לטיפול בילדים, תוך יצירת שוויון במסגרת התא המשפחתי.

בתי הדין לעבודה (להלן: "בית הדין") קבעו בפסיקותיהם(*), שתכליתו של סעיף 4 לחוק השוויון הנה לשמור על עקרון השוויון, זאת בהתאם לדברי ההסבר לחוק השוויון, וכן מכיוון שחוק זה אינו חוק רגיל, אלא מדובר בחוק שמטרתו להגשים את אחד מעקרונות היסוד של כל שיטה משפטית והוא ? עקרון השוויון.

על פי הפסיקה, זכות שבהורות היא זכות שניתנת לתא המשפחתי כיחידה כוללת, ולא לאישה עובדת, ואין כל עניין לתתה רק לאם.

בהתאם לפרשנות שאימץ בית הדין זכות הורית תינתן לעובד בהתקיים שלושה תנאים מצטברים:

1. במקום עבודתו של העובד, עובדת זכאית לזכות ההורית.

2. בת זוגו של העובד הינה עובדת, לרבות עובדת עצמאית.

3. בת הזוג לא מנצלת את הזכות ההורית. לעניין זה יצוין, כי בית הדין העדיף לתת לתנאי זה פרשנות, לפיה הזכות תינתן לעובד גם כאשר לא קיימת זכות הורית דומה במקום עבודתה של בת זוגו. כלומר, די באי ניצול בפועל של הזכות ההורית על ידי האם בלי שיש חשיבות לשאלה אם היא יכלה לנצלה בכוח.

עוד נקבע בפסיקה, כי אי מתן זכות הורית לאב, במקום עבודה בו מוענקת הזכות לאם, כאשר זכות זו אינה ניתנת במקום עבודתה של האם, מהווה אפליה פסולה ופוגעת בעקרון השוויון.

סיכומם של דברים, מהוראת סעיף 4 לחוק השוויון ופסיקות בית הדין עולה, כי המעביד מחויב במתן זכות הורית ליום עבודה מקוצר, גם לעובד, כאשר זכות זו ניתנת לעובדת במקום עבודתו, בת זוגו הינה עובדת ואינה מנצלת את הזכות כאמור.

(*) ע"ע 1155/02 מדינת ישראל נ' אלכסנדר מוסלנקו, פד"ע לט 337, מיום 31.8.2003; ע"ע 1039/00 מדינת ישראל נ' מנחם יהב ואח', מיום 13.8.2002; ע"ע (ב"ש) 300301/97 אברהם סעדון נ' מדינת ישראל, פד"ע לח כט, מיום 30.9.2001.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".