קיצוץ בשוק הסיטונאי: המכרז יוצא ללא 4 המגדלים, "ניתן יהיה לקבל עליהם מחיר גבוה משמעותית"
לאחר דחיות רבות, אינספור שינויים, הקפאות תהליכים, פרישות מתמודדים וספקולציות רבות סביב מכרז השוק הסיטונאי בתל אביב - הסאגה שידעה תהפוכות רבות אמורה להגיע בימים הקרובים סוף סוף לסיומה עם ההכרזה על הזוכה במכרז.
ממש על קו הסיום, הודיעה היום (ב') קבוצת המוכרים כי הם דוחים את מכירת ארבעת המגדלים הגבוהים אשר היו אמורים להכיל כ-1,200 יח"ד וזאת משום שהם מעריכים, כי ניתן יהיה לקבל עליהם מחיר גבוה משמעותית לאחר פיתוח הפרויקט. שתי הקבוצות המתמודדות, האחת בראשות שיכון ובינוי והשנייה בראשות גינדי, הגישו היום את הצעותיהם לרכישת השוק.
עוד נמסר כי בחירת הקבוצה הזוכה תתקבל בימים הקרובים וכי מיד לאחר מכן יחל שלב המו"מ באופן סופי ובלעדי ועל פי תנאי המכרז.
שני מועמדים סופיים
עם חציית קו הסיום נותרו שתי קבוצות במרוץ לזכייה במכרז: קבוצת גינדי השקעות, אליה הצטרפו משה ויגאל גינדי, וקבוצה המורכבת מיזמיות הנדל"ן שיכון ובינוי, יורוקום נדל"ן, קנדה ישראל, אביב ואמות. הספקולציות בשוק נכון להיום מצביעות על הסוס של אריסון ואלוביץ' כסוס המנצח.
כזכור, קבוצת תנובה ועיריית תל אביב, המוכרות הראשיות בפרויקט, שלא קיבלו כנראה את הסכומים להם ציפו, נתנו את האפשרות להתמודד רק על חלקים מהפרויקט שכלל בתנאים החדשים את ארבעת המגדלים, מרכז הסחר ומגרש מספר 6 עליו אמור להיות מוקם מגדל נוסף. באותו היום בו הכריזה קבוצת סיטי המנהלת את המכרז עבור קבוצת המוכרים על שלושת הפינליסטיות, הודיעה הקבוצה המורכבת מקבוצת חבס, תדהר, מגדל ביטוח ובריטיש ישראל על פרישה מהמרוץ.
כפי שהוסכם, נוסחת המחיר שגובשה כוללת שלושה פקטורים המשקללים את המחיר במזומן, מחיר הנגזר מתוך היקף המכירות ומחיר הנגזר מתוך אחוז הרווחים. על רקע פערי מחיר ניתנה האפשרות למתמודדים להגיש הצעות על חלק מהפרויקט כאשר כל קבוצה התבקשה להגיש הצעה סופית ולהגדיר באיזה חלק מהפרויקט הם מעוניינים. היום כאמור הודיעה קבוצת המוכרים כי חלק המגדלים במכרז לא יועמד למכירה בשלב זה.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
