אקורד סיום חזק בת"א: המעו"ף טיפס היום 0.88%, מניות הבנקים סיפקו תמיכה

מדד הבנקים טיפס ב-2.09% ומדד הנדל"ן עלה 1.48%. מחזור המסחר הסתכם ב-1.85 מיליארד שקלים. מניית החברה לישראל ירדה 3%

המסחר בבורסה בת"א נסגר בעליות שערים שהתחזקו מעט בשעת המסחר האחרונה. המעו"ף רשם עלייה של 0.88% בהובלת מדד הבנקים שטיפס ב-2.07%. ברקע למגמה החיובית בת"א עמדו החוזים שהיו חיוביים בוול סטריט טרם הפתיחה ורגיעה מסוימת של אפקט דובאי על השווקים מסביב לעולם. מחזור המסחר היום בבורסה בת"א הסתכם ב-1.85 מיליארד שקלים. כיל ריכזה את מחזור המסחר הגבוה בבורסה וירדה 1.7%, טבע ריכזה מחזור ער (השני בגודלו) ועלתה 1.55%. גורם נוסף שהמשיך להשפיע על המסחר היום הוא הדוחות הכספיים לרבעון השלישי. מניות בנק לאומי, דיסקונט וקבוצת דלק רשמו עליות שערים בהמשך לדוחות שפרסמו היום החברות. עדכון המדדים מתקרב בתחילת ינואר הקרוב יתעדכנו הרכבי מדדי המניות הכבדות בבורסה בתל אביב, כשהבולטים שבהם הם מדדי תל אביב 25 ותל אביב 75. היום פרסם האנליסט ירון פרידמן מבנק הפועלים סקירה לגבי המניות שצפויות להכנס ולצאת מהמדדים. לכתבה על העדכון הצפוי במדדים מריל לינץ': ישראל חמש סיבות לטובת השקעה בישראל המשבר האחרון בדובאי מזכיר לכולם עד כמה השווקים לחוצים ומגדיל את הסיבות מדוע כדאי לשחק דפנסיבי לאחר הראלי החזק שנרשם השנה בשוקי המניות. עם זאת, השוק הישראלי דווקא צפוי להרוויח מהמצב החדש, טוענים במחלקת המחקר של בנק אוף אמריקה-מריל לינץ' ומונים חמש סיבות לטובת השקעה בישראל. "כאשר התנודתיות בשווקים עולה והסנטימנט השלישי בשווקים הגלובליים צפוי להמשיך לפגוע בביצועי השווקים המתעוררים ברחבי העולם (GEM), אנחנו מאמינים שזו זמנה של ישראל לזרוח", כותבים חיים ישראל, מיכה גולדברג ממחלקת המחקר של ענק הבנקאות וישראל ומאי דואן, כלכלנית הבנק המסקרת את השווקים המתעוררים מלונדון. מי הן 5 המניות המעודפות על מריל לינץ'? בורסות אסיה זינקו עליות חדות נרשמו בבורסות המרכזיות של אסיה היום, לאחר הנפילות שנרשמו ביום שישי בעקבות הודעת דובאי על אי יכולת לעמוד בתשלום חובותיה. בטוקיו זינק מדד הניקיי ב-2.9%, בהונג קונג התקדם מדד ההאנג סנג ב-3.25%. מניות במרכז - הדיווחים במרכז חברת האחזקות של יצחק תשובה, דלק קבוצה, הציגה היום את התוצאות העסקיות שלה לרבעון השלישי של השנה. בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של 60 מיליון שקל לעומת הפסד של 612 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לדוחות קבוצת דלק בנק לאומי דיווח על תוצאותיו ברבעון השלישי ובתשעת החודשים הראשונים של 2009. בשורה התחתונה דיווח הבנק כי הרווח מפעולות רגילות הסתכם בכ-534 מיליון שקל ברבעון, לעומת הפסד נקי של 85 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לכתבה על דוחות לאומי תגובות לדוחות לאומי: "הדוחות היו טובים, אבל יש לא מעט נקודות למחשבה" בנק דיסקונט, אחרון הבנקים הישראלים לדווח על תוצאותיו לרבעון השלישי, רשם ברבעון השלישי זינוק של 165.5% ברווח הנקי לסך של 292 מיליון שקלים, לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התשואה להון העצמי ברבעון השלישי עלתה ל-12.7% על בסיס שנתי לעומת 4.8% בתקופה המקבילה אשתקד. מניית אפריקה ממשיכה לאבד גובה. החברה דיווחה אתמול לקראת סיום המסחר על תוצאותיה ברבעון השלישי. לדוחות החברה הוצמדה הערת "עסק חי", מהלך שכנראה היה צפוי אבל עדיין מעורר אי נוחות בשוק ההון. לכתבה על דוחות אפריקה חברת הנדל"ן כלכלית ירושלים, הנמצאת בשליטת איש העסקים אליעזר פישמן, דיווחה אתמול לאחר סיום המסחר (א') על תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי ותשעת החודשים הראשונים של שנת 2009. הרווח, המיוחס לבעלי המניות של החברה, הסתכם ברבעון השלישי בכ- 91 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ- 193 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לכתבה על דוחות כלכלית חברת פלרם, עוסקת בעיקר בייצור ושיווק של לוחות תרמופלסטיים קשיחים בהנהלת ארנון אשד, מסכמת את הרבעון השלישי של 2009 עם זינוק חד ברווחיות שנבע בעיקר מזינוק חד בשיעור הרווחיות הגולמית. ההכנסות פלרם ברבעון השלישי הסתכמו בכ-247.7 מיליון שקלים לעומת כ-250.5 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. לתוצאות פלרם חברת ההחזקות קרדן אן.וי רשמה גידול של כ-45% בהכנסות הרבעון השלישי לכ-195 מיליון אירו לעומת הכנסות של כ-134 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה דיווחה החברה ברבעון השלישי על הפסד נקי של כ- 12 מיליון אירו הנובע בעיקרו משערוכים שליליים של נדל"ן להשקעה בחברה הבת GTC פולין.לדוחות דיסקונט

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"אורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"א

"80% משעות הטיסה של חיל האוויר - כטב"מים" - על לקחי המלחמה ועסקת הענק של אלביט

משרד הביטחון ירכוש מאלביט חימושים ב־900 מיליון שקל; ורד חיימוביץ' סמנכ"לית באלביט חשפה אמש את היקף השימוש בכטב"מים, האתגרים המבצעיים והשלב הבא - כשכטב"מים ומל"טים יקבלו החלטות תקיפה בעצמם

מנדי הניג |

משרד הביטחון חתם על שתי עסקאות נפרדות עם אלביט בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל, לאספקת חימושים אוויריים מתקדמים. ההזמנה כוללת בין היתר טילי רמפייג', שפותחו לתקיפות מדויקות מעומק השטח, ומסוגלים לפגוע במטרות במרחק רב, מבלי להיחשף לטווח הפגיעה של מערכות ההגנה האווירית. לפי פרסומים זרים, טילים אלה שימשו בתקיפה רחבת היקף על אדמת איראן במבצע "עם כלביא" לפני כחודשיים, שגם כללה פגיעה במתקני גרעין ובמפעלי ייצור של טילים בליסטיים. צה"ל גם מזמין כטב"מים בכמות הולכת וגדלה מאלביט ומהתעשייה הביטחונית. 


ורד חיימוביץ': "80% משעות הטיסה של חיל האוויר - על ידי מל"טים"

יום לפני ההודעה על העסקה, הופיעה ורד חיימוביץ’, סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט מערכות, בכנס "עם כלביא" שנערך באוניברסיטת תל אביב, שם הציגה סקירה רחבה שכינתה "אבולוציית מערכי הכטב"ם בלחימה". חיימוביץ’, שמנהלת את היחידה העסקית למל"טים באלביט וצברה ניסיון של מעל 25 שנה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, חיברה בין ההתפתחות ההיסטורית של המערכים לבין השימושים המבצעיים של השנים האחרונות, ובייחוד אלה שהגיעו לשיאם באירועי התקיפה באיראן. "היום כבר 80% מהשעות טיסה בצה"ל, בחיל האוויר, נעשות על ידי המלטים – שזה נתון מדהים בפני עצמו", אמרה.

היא חזרה להתחלה, בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, כאשר גובש המערך זה היה במחשבה לתת מענה אפשרי למתקפות על השריון ברמת הגולן. "המערכים האלה כמעט ולא שימשו לייעוד שלשמו הם נוצרו, וזה מה שיפה במערכי המלטים - הם יועדו למטרה אחת, ומבצעים היום הרבה משימות אחרות, כולל משימות עצמוניות מדהימות". לדבריה, ההתפתחות נבעה מהבנה שמל"ט הוא לא רק פלטפורמה טכנית אלא מערכת שלמה, עם יכולת לבצע משימות מגוונות ולהתפתח עם הצרכים המשתנים של שדה הקרב.

לדברי חיימוביץ', המערכה באיראן הוכיחה את יכולתם של הכלים הללו לפעול גם בתנאים מאתגרים במיוחד. חיימוביץ' הציגה סרטון מחיסול משגרים באמצעות מל"טים שפורסם על ידי דובר צה"ל, וציינה כי "במלחמת חרבות ברזל, 60% מהתקיפות של חיל האוויר נעשו על ידי כטב"מים". היא הוסיפה כי במהלך הלחימה נאספו "עשרות מיליונים של קמ"ר של מידע חזותי ברזולוציה גבוהה גם מלוויינים כמובן, אבל גם ובעיקר ממל"טים, מידע שהוא נכס לא רק בזמן אמת אלא גם לניתוח עתידי".

האתגרים והלקחים

חיימוביץ' הצביעה על שלושה אפקטים עיקריים מהמערכה הנוכחית: "האפקט של הגודל והכמות, לא הכרנו כמות כזאת של משימות מעולם; העובדה שהדברים קורים בו זמנית ומשתנים כל הזמן; והצורך שהמערך יתאים את עצמו לתכונות האלה". מערך המל"טים פעל 24/7, והתעשייה נדרשה לתמוך בכך סביב השעון. "הפעילו מל"טים מכל הסוגים והגדלים זה לא רק כלים קטנים, כפי שנוצרה תפיסה בעקבות מלחמת אוקראינה אלא כלים בכל הגדלים, עם מגוון סנסורים ואפקטורים, שידעו לשאת משימות מגוונות".

דגל נורבגיה
צילום: Getty Images

הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל

קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות 

תמיר חכמוף |

קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש 3.4%  , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.

המהלך בוצע בעקבות בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.

בהודעת הקרן נמסר כי כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.

הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.

נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.