תביעה לדמי אבטלה נדחתה, כיוון שלא הוכח, שמדובר ביחסי עובד-מעביד, החורגים מגדר עזרה משפחתית גרידא

העובדות ---------------- מרדכי חדד (להלן: "העובד") הגיש תביעה לתשלום דמי אבטלה וזו נדחתה.

העובד טען, כי עבד בשלושה מקומות שונים בתקופה הרלבנטית, אצל מר בני מזרחי, שהינו קרוב משפחה של העובד, לאחר מכן עבד במסעדה השייכת לגיסו, מר אבי מזרחי, וכן עבד אצל מר חנן אלבז. בכך, לטענת העובד, צבר את תקופת 360 הימים, הנדרשים לשם קבלת דמי אבטלה.

תביעתו של העובד לקבלת דמי אבטלה מהמוסד לביטוח הלאומי (להלן: "המל"ל") נדחתה מן הטעם, שהעובד לא צבר תקופת אכשרה מספקת בהתאם להוראות סעיף 161 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"), שכן העובד צבר רק 300 ימים ולא 360 ימים, כנדרש לגבי עובד חודשי עפ"י חוק הביטוח הלאומי.

המל"ל טען, כי יש לקחת בחשבון רק את תקופת עבודתו של העובד אצל מר חנן אלבז, אולם לגבי שתי תקופות העבודה האחרות מדובר לכל היותר בעזרה משפחתית ולא ביחסי עובד מעביד.

העובד הגיש כתב תביעה מתוקן בו טען, כי בשלושת מקומות העבודה האמורים עבד כעובד יומי, ועל כן עמד בתקופת האכשרה הנדרשת לגבי עובד יומי, אשר הנה בת 300 ימים בלבד.

בית הדין האזורי קבע, כי הוכחה גם תקופת עבודתו של העובד אצל מר בני מזרחי בעבודות בניה. עוד נקבע, כי יש לראות את העובד כמי שעבד בתקופות אלו כעובד יומי. לאור האמור נקבע, כי העובד עבד אצל מר חנן אלבז 250 ימים, ואצל מר בני מזרחי 44 ימים, כלומר - חסרים לעובד 6 ימים על מנת לעמוד בתקופת האכשרה הנדרשת לגבי עובד יומי.

באשר לטענת העובד לתקופת עבודתו אצל מר אבי מזרחי בחודש יולי 2005, קבע בית הדין האזורי, כי העובד לא הביא עדים להוכחת גרסתו, וכי לא ניתן הסבר המניח את הדעת לשאלה מדוע עבד חודש אחד בלבד ולא מדובר בעזרה בלבד. לאור האמור, קבע בית הדין האזורי, כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין העובד לבין מר אבי מזרחי אלא מדובר בעזרה משפחתית גרידא.

על כך מערער העובד.

פסק הדין --------------------- בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעורו של העובד וציין, כי הלכה פסוקה במשפט הביטחון הסוציאלי הנה, כי כאשר הצדדים הטוענים ליחסי עבודה הינם קרובי משפחה, על בית הדין מוטל לבדוק בקפידת יתר את טיבם של היחסים אשר נוצרו, והאם מדובר במערכת יחסים התנדבותית המגלמת בחובה עזרה משפחתית או שמא נוצר בין בני המשפחה קשר חוזי המסדיר מערכת של חובות וזכויות.

נטל ההוכחה מוטל על בן המשפחה, הטוען כי היחסים חורגים מגדר עזרה משפחתית הדדית, ועליו להראות כי היחסים במהותם הם יחסי עובד ומעביד.

במקרה דנן, בית הדין הארצי לעבודה לא מצא בטענות העובד, בין אם בעל פה ובין אם בכתובים, טענה או ראיה המעידה על יחסי עבודה החורגים מעזרה משפחתית גרידא, המצדיקה את התערבותו בממצאיו של בית הדין קמא, וזאת למרות שלעובד ניתנה מלוא האפשרות לשטוח טענותיו ולהציג ראיותיו בפני בית הדין קמא ובפני בית הדין הארצי.

סיכומו של דבר, הערעור נדחה.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".