הביקוש למשכנתאות: במרכז נרשמה ירידה בספטמבר אבל באזורים אחרים נרשם זינוק חד

אתר Finehome.co.il מקבוצת מקורות שליטה מפרסם היום את סקר המשכנתאות לחודש ספטמבר. איפה נרשם הזינוק הגבוה ביותר בביקוש למשכנתא? כמה לוו לצורך מגורים וכמה לצורך השקעה?
עינת פז-פרנקל |

אתר Finehome.co.il מקבוצת מקורות שליטה מפרסם היום (יום ג') את סקר המשכנתאות לחודש ספטמבר.

חברת פיינהום (Finehome), שעורכת מכרזים למתן משכנתאות בין הבנקים עבור לקוחות פרטיים ועסקיים ללא תשלום), מדווחת כי באזור הדרום נרשם זינוק של 57% בביקוש לקבלת משכנתאות לדירות בחודש ספטמבר, בהשוואה לחודש אוגוסט. הסקר נערך בקרב 500 מבקשי משכנתאות.

מהסקר עולה כי, כ- 11% מכלל מבקשי המשכנתאות ייעדו את המשכנתא לרכישת דירה באזור הדרום (גדרה ודרומה), לעומת 7.14% שנרשמו בחודש אוגוסט, ולעומת 5.4% בתחילת השנה. עלייה נוספת בביקושי המשכנתאות נרשמה באזור תל אביב-רמת גן-גבעתיים, שהיוו כ- 13.5% מכלל המשכנתאות בספטמבר, לעומת 7.14% באוגוסט.

לעומת זאת, באזור מרכז הארץ (בת ים, חולון, יהוד) נרשמת ירידה בביקושי משכנתאות לדירות. בספטמבר נרשם ביקוש של 19% לעומת 25% בחודש אוגוסט. ירידות נוספות בביקושים נרשמו גם באזור ראשון לציון-רחובות. בירושלים, פתח תקווה, והשרון לא נרשם שינוי משמעותי.

ביקושי משכנתאות לפי אזורים- ספטמבר 09

תל אביב+רמת גן+גבעתיים 13.49%

מרכז הארץ (בת ים, חולון) 19.00%

שוהם + מודיעין 3.60%

י"ם - בית שמש - מעלה אדומים 7.35%

ראש העין-פ"ת-אלעד 3.67%

שרון 15.44%

ראשון לציון + רחובות 3.67%

אשדוד +אשקלון 3.67%

צפון (פרדס חנה צפונה) 15.44%

דרום (גדרה דרומה) 11.00%

מושבים 3.67%

נתון נוסף העולה מהסקר, הוא עלייה בביקושים לדירות מיד שנייה. מנתוני Finehome.co.il עולה כי כ- 46% מהפונים בבקשה למשכנתא, ייעדו אותה לרכישת דירת יד שניה. בחודש אוגוסט, 49% פנו לבקשת משכנתא לצורך רכישת דירת יד שניה ואחוזים דומים נראו גם בחודשים יולי ויוני.

עוד עולה מנתוני החברה, כי 70% מהבקשות למשכנתא היו לצורך רכישת דירה למגורים, 14% לצורכי השקעה ו- 16% לצורך מיחזור משכנתא. ממוצע ההכנסות של הלווה הראשי בחודש ספטמבר עומד על 9,837 שקלים ואילו של הלווה המשני 5,569 שקלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי