עוד מימוש של אפריקה? בנק מרכנתיל רכש 5 קומות במגדל הקריה בת"א ב-107 מ' ש'
בנק מרכנתיל הודיע היום (יום ד') כי רכש 5 קומות עבור מטה הבנק במגדל הקריה בתל אביב בכ-107 מיליון שקלים. גורמים בענף הנדל"ן אומרים ל-Bizportal כי העסקה כוללת כ-10,000 מ"ר בסך הכל, וכי הבנק למעשה שילם כ-10,700 שקלים למ"ר.
אמש נחתם הסכם לרכישת 5 קומות עליונות במגדל הקריה ("קרית הממשלה") בתל אביב, הממוקם בצומת הרחובות קפלן ודרך מנחם בגין. העסקה כוללת גם כ-110 מקומות חניה ושטחי שירות נוספים.
מגדל הקריה נמצא בבעלות אפריקה ישראל (49%) ומשקיעים נוספים, ומתנשא ל-36 קומות - מהן 24 קומות המאוכלסות על ידי המדינה ועוד 7 קומות המאוכלסות על ידי גופים אחרים. אכלוס הקומות שנרכשו על ידי מרכנתיל יתבצע בסוף 2010.
הרכישה תאפשר למרכנתיל לרכז תחת קורת גג אחת את כל משרדיו בתל אביב, נמסר מהבנק. כיום פזורים משרדי מרכנתיל בחמישה בניינים שונים בעיר. בבניינים אלה מועסקים כ-400 עובדים, שיעברו בעקבות העסקה לעבוד במשרדים החדשים.
"ריכוז משרדי מרכנתיל תחת קורת גג אחת, במיקום מרכזי ונגיש, ייעל את עבודת הבנק וכתוצאה מכך את השירות הניתן ללקוחות", נמסר מהבנק. "העסקה בוצעה לאחר שנבחנו מספר חלופות, תוך שמירה על מסגרת ההוצאות שנקבעה, והיא תסייע לבנק להמשיך ולפתח את הבנק ואת מגוון השירותים בו".
נזכיר כי, ברבעון השני רשם הבנק רווח נקי של כ-72 מיליון שקלים, עלייה של כ-12.5% לעומת רווח נקי של כ-64 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד ועלייה של 177% לעומת הרווח ברבעון הקודם.
"אכלוס מטה מרכנתיל במבנה מרכזי אחד נועד לאחד את יחידות הבנק, שמתפרסות על פני חמישה אתרים שונים", מסר יו"ר קבוצת דיסקונט ויו"ר בנק מרכנתיל, שלמה זהר. "העסקה שנחתמה היום מיישמת את מדיניות קבוצת דיסקונט לייעול תהליכי עבודה ולחיסכון במשאבים".
בנק מרכנתיל דיסקונט הוא הבנק השישי בגודלו בישראל, עם 72 סניפים ברחבי הארץ והוא מעסיק כ-1,500 עובדים. הבנק נמצא בבעלות מלאה של בנק דיסקונט ומספק מגוון שירותים ללקוחות פרטיים ועסקיים, בהם שירותי השקעות וחסכונות, הלוואות, חשבונות משכורת, משכנתאות, מט"ח וייעוץ פנסיוני.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
