רבעון קשה לשוק הנדל"ן המשרדי: התפוסה במשרדים בהרצליה צנחה ב-6%
חברת "מאן נכסים" מפרסמת היום (יום ג') את דירוג מחירי שכירות המשרדים ותפוסת נכסי המשרדים ותחום המסחר בערים המרכזיות בישראל.
בתחום המשרדים, גם ברבעון זה בהרצליה חלה הירידה החדה ביותר בתפוסה. מדובר בירידה של כ-6%, מ-93% ברבעון הרביעי של 2008 ל-87% ברבעון הראשון של 2009. שכרדהדירה ירד ב-5 שקלים למ"ר, מ-70 שקלים ברבעון הרביעי ב-2008 ל-65.09 שקלים ברבעון הראשון של 2009.
בתל אביב, נרשמה ירידת תפוסה של 3% בלבד בין שני הרבעונים: מ- 90% ל- 87%, וזאת ללא שינוי במחיר השכירות העומד על 75.34 ₪ למ"ר.
בתחום המסחר, הירידה החדה ביותר נרשמה בירושלים. מחיר מ"ר ירד ביותר מ-37 שקלים, מ-70.47 שקלים למ"ר ברבעון הרביעי של 2008 ל-33.17 שקלים ברבעון הראשון של 2009.
"בהמשך לרבעון האחרון של שנת 2008 גם ברבעון הראשון של שנת 2009 אנו עדים לירידות בתפוסת המשרדים, אולם מחירי ההשכרה נשארים די יציבים", אמר מנכ"ל מאן נכסים, ג'קי מוקמל. "אין ספק ששוק הנדל"ן בישראל עובר משבר קשה ביותר, אך בניגוד למשבר הקודם בשנת 2000 אין אנו רואים היסטריה בשוק: אין ירידות מחירים חדות; אין נטישת שטחים או הפרת חוזים. ברוב המקרים החברות מצליחות להגיע להסדרים שמניחים את הדעת הן של היזמים והן של החברות שנקלעו למשבר".
במאן מדווחים כי חלה עצירה כמעט מוחלטת בבניית נכסים מניבים חדשים: "קשה למצוא יזם שיחל בעבודות בניה חדשות ללא הבטחת שכירות לתקופה ארוכה, דווקא כעת בתקופה בה תפוסת המשרדים הקיימים ממשיכה לרדת. אמנם הירידות הן קלות ולא חדות, אך עשרות אלפי מ"ר מתפנים מדי חודש, ומהווים גורם לשיקול היזמים, בעת החלטות בניית נכסים חדשים".
מלאי הנכסים הקיים כעת יענה על צרכי השוק בשנתיים הקרובות, מעריכים במאן, "וזאת בהתחשב בכך שרוב השטחים הפנויים, מוצעים בגימור מלא ובזמינות מיידית".
עם זאת, "בטווח הארוך, תורגש חותמה של הפסקת הבנייה הכמעט מוחלטת לה אנו עדים כיום, בסיום המשבר הנוכחי. ביטויה תורגש בעליות שערים, עקב ביקוש גבוה יותר מההיצע, לנוכח בלימת העתודה בנכסים מניבים".
נציין כי, בחודשים האחרונים נפלטו לשוק עשרות אלפי מ"ר כתוצאה מצמצום פעילות של חברות. "אם לפני כחצי שנה נראתה תפוסה של כמעט 100% במתחמי רמת החי"ל, קריית עתידים והרצליה, ברבעון הראשון של שנת 2009 אנו רואים המשך ירידה בתפוסה, וזאת למרות שכירויות המשנה הרבות שמתבצעות באזורים אלה במחירים נמוכים מהמחיר המקורי, ואף בתוספת גימור".

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
