עמלת תיווך חייבת במע"מ בשיעור אפס

סוגיית יצוא שירותים ומע"מ בשיעור אפס היא אחת הסוגיות המורכבות בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ"). במאמר קצר זה נבחן מהי החבות מהיבט מע"מ בעסקה להלן: "תושב חוץ", כהגדרתו בסעיפים 1 ו-30(ג) לחוק מע"מ, ביקש מעוסק ישראלי למצוא יצרן ישראלי שייצא לו סחורה. אם יימצא יצרן ישראלי שייצא את הסחורה, ה"מתווך" הישראלי יהיה זכאי לעמלת תיווך מתושב החוץ. נשאלת השאלה: האם העמלה שמקבל הישראלי מתושב החוץ חייבת במע"מ? באופן פשטני אפשר להשיב כך: מכוח סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ, לאחר תיקונו בתיקון מס' 23, נקבע כי בעסקה של יצוא שירותים שבה יש נהנה משני ישראלי (המתווך) - יחול מע"מ בשיעור מלא. לשון סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ: "...לא יראו שירות כניתן לתושב חוץ כאשר נושא ההסכם הוא מתן השירות בפועל, נוסף על תושב החוץ, גם לתושב ישראל בישראל..." נזכיר כי הסעיף שונה בעקבות הילכת קסוטו ע"א 41/96, שבה נקבע כי אם יש נהנה משני (מתווך) - העסקה עדיין תיחשב יצוא שירותים. עקב הילכת קסוטו קבע המחוקק כי עסקה שבה יש נהנה משני - אינה נחשבת ליצוא שירותים לתושב חוץ, והיא חייבת במע"מ בשיעור מלא. נוסף על כך, לאור הילכת יואל שיפטן ע"א 6851/94 (משנת 1998) אפשר לטעון כי אין מקום לעודד עוסק ישראלי באמצעות הענקה של מע"מ בשיעור אפס, מקום שבו לעוסק הישראלי יש בכל מקרה יתרון על פני העוסק הזר. נצטט דווקא מהוראת פרשנות מע"מ 2/96, מחודש אוקטובר 1996, שבה נקבע (בפסקה 3 להוראה) כי מתווך שפעל ליצוא נכס מישראל לחו"ל, לפי הזמנה של תושב חוץ, ייהנה ממע"מ בשיעור אפס. יצוין כי חלק ממשרדי מע"מ מיישמים את ההוראה הנ"ל, וחלק לא. ואולם, כפי שציינו לעיל, כיום כבר אפשר ליהנות ממע"מ בשיעור אפס בעסקאות תיווך.

הכותב: עורך ירחון "ידע למידע" ומרכז תחום המיסים בחברת חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ