המדינה תזרים 500 מ' ש' לענף הבנייה: ועדת הכספים אישרה את תכנית הסיוע של האוצר
ועדת הכספים אישרה היום (יום ג') את תכנית הסיוע של משרד האוצר לענף הבנייה, אשר תגדיל את האשראי לענף הבנייה על ידי מתן ערבויות מדינה לבנקים בהיקף כולל של 500 מיליון שקלים.
נזכיר כי, בחודש ינואר השנה פרסמו משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון תכנית סיוע לענף הבנייה, שגובשה בשיתוף פעולה עם התאחדות הקבלנים, על מנת להקל על מחנק האשראי בענף הבנייה.
היום, לאחר כ-6 חודשים, אישרה ועדת הכספים של הכנסת את תוכנית האוצר והקבלנים יוכלו להתחיל ולהנות מהקלות במתן האשראי הבנקאי כבר בשבועות הקרובים, נמסר מהתאחדות הקבלנים.
.
על פי תכנית האוצר, בשלב הראשון תקצה המדינה סכום של כ- 200 מיליון שקלים, שיהוו ערבויות מדינה לבנקים בנותנם הלוואות לקבלנים שיבנו פרויקטים למגורים. במידת הצורך, ולאחר בחינת יישום התוכנית בשלב הראשון, תוגדל הערבות לסכום של 500 מיליון שקלים.
מנכ"ל התאחדות הקבלנים, יוסי גורדון, אומר כי התכנית של האוצר היא "תכנית חשובה שהפכה לכורח המציאות לאור מחנק האשראי בענף, שבא לידי ביטוי בירידה בהתחלות בנייה ובמחסור מסתמן בדירות חדשות". לדבריו, אישור התכנית היום "יאפשר לבנקים להגדיל את האשראי הניתן לקבלנים על מנת להכנס לפרויקטים חדשים כאשר המדינה משתתפת עם הבנק בסיכונים".
על פי בדיקה שביצעה התאחדות הקבלנים בחודש אפריל 2009, 48% מהקבלנים מתקשים בגיוס אשראי לצורך כניסה לפרויקטים חדשים.
עם זאת, מציין גורדון, כי "חלק מהדרישות לקבלת האשראי במסגרת התכנית הינן דרישות מחמירות שיקשו על הקבלנים לקבל את האשראי הנדרש ולכן סיכמנו עם האוצר כי לאחר הרצת התוכנית במשך מספר חודשים יתבצע מקצה שיפורים שמטרתו ליצור תוכנית סיוע אפקטיבית שתבוא לידי ביטוי בגידול בהתחלות הבנייה".
מנכ"ל ההתאחדות הארצית של בוני ומפתחי ישראל, שלומי בן עזרי, אמר הבוקר בדיון בוועדת הכספים כי "בערבויות שאושרו אין כדי לתת מענה למלאי המצטמצם של הדירות ולקשיי הקבלנים". לדבריו, "שוב ניתקל בתופעה כי מספר חברות גדולות הן אלו שייהנו מהסיוע בעוד כל אותם קבלנים בינוניים וקטנים לא יוכלו לבנות ולהתפרנס".
בן עזרי הוסיף כי, לטענת האוצר, הערבויות המדוברות יסיעו לבנייה של כ- 3000 יחידות דיור חדשות, אולם בסכום שאושר ניתן לסייע לכל היותר לבנייה של כ-1500 יחידות דיור בלבד. "על רקע העובדה כי בשוק הדיור צפוי מחסור של כ-30,000 יחידות דיור חדשות, הרי שהדבר דומה למתן אקמול לחולה סרטן", אומר בן עזרי, ומוסיף כי ארגונו אינו מתנגד להחלטה העקרונית בדבר הערבויות אך מטיל ספק ביכולת הערבויות לעשות "שינוי של ממש", לאור היקפן.
נזכיר כי, השבוע פרסמה התאחדות הקבלנים נתונים המראים כי למרות המשבר, בחודש מאי נרכשו בישראל 1500 דירות חדשות (
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.54% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
