בריטיש ישראל נפגעה מירידה בשווי הנדל"ן להשקעה: ההכנסות ברבעון הראשון צנחו ב-56%
בריטיש ישראל מדווחת היום (יום א') על תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של 2009.
חברת הנדל"ן בריטיש ישראל, בניהולו של עמיר בירם, רשמה הכנסות של 108.6 מיליון שקלים ברבעון הראשון של 2009, בהשוואה ל-248 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של כ-56%.
נדגיש כי, ברבעון הראשון של 2009 רשמה החברה ירידה בשווי הנדל"ן להשקעה בסך של כ-42.7 מיליון שקל, בהשוואה לעלייה של כ-103.4 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2008. "הירידה בשווי הנדל"ן להשקעה נרשמה בעיקר בעקבות השקעות ושיפורים שביצעה החברה בחלק מהנכסים, שטרם תרמו לגידול ב-NOI ולכן לא נרשמה בגינם עליית ערך", נמסר מהחברה.
הכנסות החברה מהשכרה ניהול ואחזקה של נדל"ן להשקעה, המהווה את פעילות הליבה של החברה, צמחו בכ-5% והסתכמו בכ-149.8 מיליון שקלים. ה-NOI, רווח תפעולי מהשכרת נכסים, של החברה הסתכם ברבעון הראשון של שנת 2009 בכ-102 מיליון שקלים, גידול של כ-3%. ה-EBITDA של החברה ברבעון הראשון ב-2009 הסתכם בכ-94 מיליון שקלים, גידול של כ-4%.
הרווח הגולמי של בריטיש ישראל לרבעון ירד מ-201.4 מיליון שקלים ל-58.3 מיליון שקלים. הרווח התפעולי של בריטיש ישראל ברבעון הראשון ב-2009 הסתכם בכ- 48.7 מיליון שקלים, בהשוואה לכ-188.2 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. "הירידה ברווח התפעולי נובעת בעיקרה מפער בסך של 146.1 מיליון שקל בסעיף שווי הנדל"ן להשקעה, כפי שצוין, ובנטרולו של סעיף זה, שהינו חשבונאי בלבד ואין לצידו תזרים כלשהו, היתה החברה מציגה עלייה ברווח התפעולי", נמסר מהחברה.
בשורה התחתונה, רשמה החברה ברבעון הראשון של 2009 רווח נקי בסך של כ-45.2 מיליון שקלים (מתוכו מיוחס לבעלי המניות כ-43.5 מיליון שקלים), לעומת רווח נקי של כ-73.9 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד (מתוכו מיוחס לבעלי המניות כ-72.6 מיליון שקלים).
שיעור התפוסה בנכסים של בריטיש ישראל נותר גבוה - 98%. "נכון למועד הדו"ח, המשבר לא נתן את אותותיו על התוצאות התפעוליות של החברה, כמתבטא בהמשך גידול בהכנסות שכר דירה ובשמירה על שיעורי תפוסה הגבוהים מאוד בנכסים המניבים בבעלות", נכתב בדו"ח החברה.
בקופתה של החברה מזומנים, שווי מזומנים, השקעות לזמן קצר, הלוואות ופיקדונות לזמן קצר בסך של כ-848.7 מיליון שקלים. תזרים המזומנים של החברה מפעילות שוטפת, הסתכם בכ-53 מיליון שקלים ברבעון הראשון של 2009, למול תזרים שלילי בהיקף של כ-3.5 מליון שקלים בתקופה מקבילה אשתקד ולמול תזרים בהיקף של כ- 87.7 מליון שקלים בכל שנת 2008. יתרת הנדל"ן להשקעה של החברה הסתכמה ב-31 למרץ 2009 בכ-6.1 מיליארד שקלים, וזאת בדומה ליתרה ב- 31.12.08.
"אנו פותחים את שנת 2009 עם המשך צמיחה בהכנסות וב-NOI של החברה, ויציבות בשיעורי התפוסה בנכסים", מסר טל גינזבורג, סמנכ"ל הכספים של בריטיש ישראל. "לחברה יתרות נזילות גבוהות מאוד, המאפשרות לה לקדם את תוכנית הפיתוח של הנכסים שבבעלותה, וכל זאת, תוך הקפדה ושמירה על האיתנות הפיננסית של החברה".
עוד הודיעה בריטיש ישראל היום, כי תחלק דיבידנד בסך 25 מיליון שקלים, המייצג דיבידנד בסך של 20 אגורות למניה, וישולם ביום ה-22 ביוני 2009.
בריטיש ישראל הינה חברת נדל"ן המתמחה באחזקה, ניהול והשכרה של נכסים מניבים, בעיקר מרכזי מסחר ומשרדים. בבעלות החברה 20 נכסים, בשטח כולל של של למעלה מ-300,000 מ"ר (חלק החברה). הנכסים הבולטים שבבעלות החברה הם: גרנד קניון בחיפה, קניון רחובות, קניון אבנת, פארק אזורים בפתח-תקוה, בילו סנטר, קניון השרון, קניון לב אשדוד ועוד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
