או.אר.טי: הרווח הנקי של אורפק ברבעון הראשון של 2009 טיפס לכ-2.3 מיליון דולר
חברת אורפק מערכות (ORPK), שמניותיה נסחרות בלונדון, והמוחזקת בשיעור של כ-62% על ידי חברת או.אר.טי טכנולוגיות, הנסחרת בתל-אביב, מסכמת 23 רבעונים רצופים של צמיחה.
אורפק, העוסקת בייצור ושיווק של מערכות לניהול תדלוק ותחנות דלק, מדווחת היום, כי סיימה את הרבעון הראשון של שנת 2009 עם גידול של יותר מפי 3 ברווח הנקי, המיוחס לבעלי המניות, (GAAP) לרמה של כ- 2.3 מיליון דולר, בהשוואה לכ-0.7 מיליון דולר ברבעון הראשון ב- 2008. הרווח הנקי (NON-GAAP) הסתכם בכ-2.5 מיליון דולר בהשוואה לכ- 0.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
הכנסות החברה הסתכמו בכ-15.3 מיליון דולר, בהשוואה להכנסות בסך של כ-15.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי של אורפק עלה בכ-63% לרמה של כ-2.5 מיליון דולר, לעומת כ-1.5 מיליון דולר ברבעון הראשון ב-2008. הגידול ברווח התפעולי נבע כתוצאה ממהלכים שנקטה החברה כבר במהלך שנת 2008 על מנת להתאים עצמה למצב הפיננסי בשווקים ולהקטין את הוצאותיה התפעוליות. מהלכים אלו המשיכו להתבצע גם ברבעון הראשון של 2009, והחברה צופה לראות את השפעתם החיובית על התוצאות במהלך הרבעונים הבאים של השנה.
ממאזנה של אורפק עולה, כי החברה נהנית מאיתנות פיננסית גבוהה. ההון העצמי של החברה, המיוחס לבעלי המניות, עמד ב-31 במרץ 2009 על כ-43.4 מיליון דולר, כ-62% מסך המאזן, ובקופתה מזומנים, שווי מזומנים וני"ע סחירים בסך כולל של כ-27.6 מיליון דולר.
חיים כהן, מנכ"ל אורפק מערכות אמר היום: "אנו שבעי רצון מהגידול העקבי ברמת ההכנסות והרווחים של החברה, הנובע מהביקוש הגובר למוצרי אורפק בשווקי היעד בהם היא פועלת. בזמן שהאתגרים העומדים לפנינו הם התמודדות עם היחלשות השווקים הפיננסיים, הצלחנו למתן את האפקט השלילי על תוצאות החברה ולהתמקד בהצלחות שהשגנו עד כה. אנו מצפים בביטחון לעתיד לבוא בו החברה תמשיך ותרחיב את פעילותה בשווקים המתעוררים".
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
