דלק נדל"ן מממשת ברווח: מכרה חלקה במתחם הרכבת בירושלים ב-25 מ' ש', פי 2 מערכו בספרים

בנוסף, חברת הבת DGRE מחלקת דיבידנד לבעלי מניותיה בהיקף של כ-116 מיליון שקל; חלקה של דלק נדל"ן בדיבידנד מסתכם בכ-99 מיליון שקל
עינת פז-פרנקל |

חברת דלק נדל"ן, שבשליטת איש העסקים יצחק תשובה, מדווחת היום (יום א') כי היא מוכרת את חלקה בחטיבת הקרקע המכונה "מתחם הרכבת" בירושלים בתמורה ל-25 מיליון שקלים, פי 2 משוויו בספרי החברה, המסתכם ב-12.8 מיליון שקלים.

חברת הבת, דלק נדל"ן נכסים מניבים, מוכרת את חלקה בשטח של כ-4,900 מ"ר במתחם, מה שיביא לחברה רווח תזרימי בסך של כ-21 מיליון שקלים. ה-N.O.I שהניב הנכס הסתכם בכ-500 אלף שקלים.

לדברי מנכ"ל דלק נדל"ן נכסים מניבים, איליק רוז'נסקי, "אנו מוכרים נכס במחיר הגבוה פי-2 ממחירו בספרי החברה. להערכתנו, התשואה כדאית מכוון שפוטנציאל ההשבחה, באם קיים עוד, היה ארוך טווח ואינו וודאי".

עסקה זו מצטרפת לעסקאות נוספת שביצעה דלק נדל"ן בחודשים האחרונים בהיקף כולל של למעלה מ-800 מיליון שקל במסגרת האסטרטגיה למימוש נכסים והנזלת קופת החברה. רוז'נסקי מציין כי נכסים אלו נמכרו במחיר הזהה לשווים בספרי החברה.

נכון להיום, משמש הנכס במתחם הרכבת כמניב ומושכר לחברת שגריר בשכר דירה שנתי, נטו, של חצי מיליון שקלים. בתחום חטיבת הקרקע קיימים מיכלי אגירת דלק, מבנים חד קומתיים ודו קומתיים וסככות פח בשימושים שונים כגון: מוסכים לרכב, מבני משרדים, אחסנה ואחסנה פתוחה.

נזכיר כי, בסוף השבוע דיווחה DGRE על חלוקת דיבידנד לבעלי מניותיה בהיקף של כ-116 מיליון שקל; חלקה של דלק נדל"ן בדיבידנד מסתכם בכ-99 מיליון שקל. חברת הבת DGRE, המרכזת את מרבית פעילותה הבינלאומית של החברה, מכרה לאחרונה בניין מגורים במונטריאול, קנדה, בתמורה לכ-123 מיליון שקלים.

דלק נדלן נכסים מניבים נמצאת בבעלות דלק נדל"ן (100%). החברה מחזיקה בנכסים מניבים בשווי של כ-650 מיליון שקל בישראל בתחומי המסחר, המשרדים ותחנות תדלוק. כמו כן, בבעלות החברה כ-25 נכסים מניבים בישראל, כשחלק החברה בשטח מסתכם בלמעלה מ-100 אלף מ"ר (משרדים, מרכזי מסחר, תחנות דלק).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי