התעשייה מתכווצת: 5000 עובדים פוטרו בינואר, 8000 מתחילת המשבר
בחודש ינואר 2009 פוטרו 5,000 עובדים בתעשייה, כך הודיעה היום (יום א') התאחדות התעשיינים. מאז החרפת המשבר בספטמבר 2008, התכווץ הייצור התעשייתי ב-5.5% ושעות העבודה בתעשייה פחתו ב-2.7%. מאז ספטמבר 2008 ועד ינואר 2009, פוטרו בתעשייה כ-8,000 עובדים.
רובי גינל, ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, ציין כי מתוך 8000 המפוטרים, 1,900 עובדים פוטרו מענפי המתכת והחשמל; 1,790 עובדים מענף הגומי והפלסטיקה; 1,110 עובדים פוטרו מענף הטקסטיל וההלבשה; ו-1,080 עובדים פוטרו מענף הרכיבים האלקטרוניים.
בנוסף, כ-600 עובדים פוטרו מענף הדפוס וההוצאה לאור; כ-280 עובדים פוטרו מענף העץ ומוצריו; 165 איש פוטרו מענף הנייר ומוצריו; כ-115 עובדים פוטרו מענף ציוד לבקרה ופיקוח; מענף המינרלים האל מתכתיים פוטרו כ-95 עובדים; וכ-80 עובדים פוטרו מענף הנעליים והעור.
מאידך, 680 עובדים חדשים נקלטו בחודשים ספטמבר 2008 - ינואר 2009 בענף המזון והמשקאות; כ-150 עובדים נקלטו בענף הכימיה וכ-110 עובדים נקלטו בענף ציוד תקשורת אלקטרוני.
גינל מציין, כי במהלך החודשים ספטמבר 2008 - ינואר 2009 התכווץ הייצור התעשייתי בשיעור ריאלי מצטבר של 5.5%. לדבריו, "נסיגה זו שחקה חלק ניכר מהגידול שנרשם בתפוקת התעשייה מתחילת 2008 - גידול של 7% עד אוגוסט 2008".
ירידה חלה בתפוקתם של מרבית ענפי התעשייה, למעט שני ענפים בודדים - ענף הרכיבים האלקטרוניים, אשר רשם גידול חד של 37% והושפע מפעילותו של מפעל אינטל החדש, לצד ענף הנייר ומוצריו, אשר רשם גידול מתון של 5% בתפוקתו בחודשים ספטמבר 2008 - ינואר 2009.
גינל מציין, כי "צמיחתו החדה של ענף הרכיבים האלקטרוניים מיתנה את עוצמת הנסיגה של תפוקת סך התעשייה. שכן, יתר ענפי התעשייה, רשמו נסיגה חדה אף יותר של קרוב ל- 8% במהלך התקופה".
עוד עולה מניתוח התאחדות התעשיינים, כי עיקר הנסיגה בתפוקת התעשייה מאז ספטמבר 2008 נגזרה מקבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת-מסורתית, אשר רשמה ירידה ריאלית חדה של 11.9%. נסיגה חדה זו נגזרה ברובה מנסיגה חדה של 11% בתפוקת ענף מוצרי המתכת, נסיגה של 14% בתפוקת ענף הגומי והפלסטיק ונסיגה של 23% בתפוקת ענף המתכת הבסיסית (מדובר בענפי הכרייה, חציבה ומינרלים, מוצרי גומי ופלסטיק, מתכת בסיסית ומוצרי מתכת).
בקבוצת ענפי הטכנולוגיה העילית (הייטק) חלה נסיגה ריאלית של 5.5%. נסיגה זו, נגזרה מקיטון בתפוקת כל ענפי הקבוצה, למעט ענף הרכיבים האלקטרונים, אשר רשם, כאמור, גידול חד ביותר של 37%. (מדובר בענפי הרכיבים האלקטרוניים, ציוד לבקרה ופיקוח רפואי ומדעי, ציוד תקשורת אלקטרוני וכלי הובלה).
במהלך החודשים ספטמבר 2008 - ינואר 2009 חלה ירידה מצטברת של 3% בפריון העבודה בתעשייה, זאת לאחר גידול מהיר של 8.3% מתחילת 2008 ועד אוגוסט אותה שנה. ירידה זו נובעת מכך שקצב ירידת שעות העבודה בתעשייה (2.7%-) לא הדביק את קצב נסיגת התפוקה התעשייתית במהלך תקופה זו (5.5%-).
הירידה במספר הכולל של שעות העבודה בתעשייה נגזרה בעיקרה מירידה של 2.2% במצבת העובדים בתעשייה, לצד נסיגה מתונה של 0.5% בשעות העבודה למועסק.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
