מנכ"ל אפריקה ישראל: "קיבלנו מחיר ראוי, זו עסקה מאוד חשובה בתכנית שלנו לעמוד בהתחייבויות"
איזי כהן, מנכ"ל קבוצת אפריקה ישראל, נשמע היום (יום ג') נינוח, אפילו מחוייך. אפריקה, שבשליטת לב לבייב, חתמה היום על מזכר הבנות למכירת קניון רמת אביב וקניון סביונים למליסרון, שבשליטת יולי עופר, לפי שווי של 1.74 מיליארד שקלים (
העסקה עם מליסרון היא "מאד חשובה לעמידה בתכנית שלנו לעמוד בהתחייבויותינו", מדגיש כהן. "אפריקה קיבלה מחיר ראוי".
כתוצאה מהעסקה עם מליסרון, תרשום אפריקה תזרים מזומנים בסך 800 מיליון שקלים. לדברי כהן, "תזרים המזומנים בא לשרת את תכנית ההנזלה של אפריקה, שעיקרה לעמוד בהתחייבויותיה, לרבות תשלומי האג"ח". הוא מוסיף, כי על אפריקה לשלם כמיליארד שקלים עד סוף 2009 ועוד כמיליארד שקלים עד סוף 2010, ומצהיר: "נעמוד בהתחייבויותינו".
לאחרונה, אישר דירקטריון אפריקה לחברה לרכוש אגרות חוב של עצמה בהיקף של 70 מיליון שקלים. כהן סירב לומר האם הכסף מעסקת מליסרון ישמש את אפריקה ברכישות אג"ח עצמיות נוספות, והוסיף כי "בינתיים, אנחנו עושים הכל כדי לעמוד בתחייבויותינו ללא כל הסדרים".
לאחר מכירת קניון הדגל של אפריקה בארץ, קניון רמת אביב, ומימוש קניון סביונים, לאפריקה נותרו אחזקות רק בשני קניונים בארץ - בתלפיות ובחיפה. וכן, גם הם על המדף. "כשנקבל מחיר נכון, ננהל מו"מ", אומר כהן. "מי שמעוניין, ובהחלט פונים אלינו, ננהל עימו מו"מ - גם מימוש נכסים צריך לעשות במחיר הנכון". הוא מדגיש: "יש לנו נכסים על המדף, אבל אנחנו לא בפאניקה למכור, אנחנו לא מוכרים נכסים לפי התור".
עם זאת, בראיון ל-Bizportal, מדגיש כהן כי אפריקה לא יוצאת מתחום הקניונים. "נכון שמכרנו, אבל יש לנו מספר קניונים יוקרתיים בעולם. בקרוב נפתח עוד שניים - בבוקרשט ובמוסקבה".
כהן צופה כי העסקה עם מליסרון תושלם ביוני השנה והוא "אינו צופה בעיות מצד הרגולטרים". נזכיר, כי העסקה טעונה אישור של המפקח על הבנקים.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
