תחילתו של ראלי במניות? הפעם דווקא לא נהיה צינים

יוסי פינק |

המדדים בוול סטריט רעמו אתמול, המדדים החבוטים של וול סטריט סגרו את יום המסחר בעליות של עד 7%, העליות החדות מאז חודש נובמבר האחרון. האם העליות מבשרות את בוא האביב? כמעט בכל סיטואציה הייתי מגיב בציניות לשאלה הזו כיוון שבקלות ניתן להגיד "כבר היינו בסרט הזה", המקרה של אתמול הוא קצת יותר מורכב ולכן נשאיר לרגע את הציניות בצד.

מצד אחד, אחרי מהלך ירידות כ"כ מהיר ונטול תיקונים, אפשר היה לצפות לאיזה תיקון אלים כלפי מעלה. בכל זאת הדאו ג'ונס התרסק למעלה מ-25% מתחילת השנה וזה מצדיק תיקון, שינוי מגמה לא אבל תיקון כן. מצד שני, הזינוקים באו בתגובה לפרסומים מאוד מפתיעים בעניין מצבו של סיטיגרופ וזה מאוד אבל מאוד משמעותי.

ברננקי שנתפס כבחור האופטימי שבסביבה טוען מעל כל במה כי ההתאוששות בשווקים תבוא רק לאחר שנראה התייצבות במערכת הבנקאית. הרי זו שאלת השאלות, מתי תתיצב המערכת הבנקאית? ואז בא פנדיט ויקראם, מנכ"ל סיטי גרופ, ואומר לנו (במכתב פנימי שהגיע לידי בלומברג) שהתוצאות של סיטיגרופ לרבעון הראשון הן טובות מאוד, למעשה הן הטובות מאז הרבעון השלישי של 2007.

ויקראם מדבר על כך שהבנק מציג רווחיות בשני החודשים הראשונים של 2009 וזה אל מול תחזיות אנליסטים להפסד של 32 סנט למניה ברבעון הראשון. נוסיף לזה את מנכ"ל מורגן סטנלי, Colm Kelleher, שאמר בחודש שעבר כי הוא מזהה "התחלת שנה טובה עבור בנק ההשקעות" ונקבל סימני התייצבות במערכת הבנקאית. כאמור, לא דבר שצריך לזלזל בו או להיות ציני כלפיו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו

משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.

המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%,  כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.

בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.

הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.