האנליסטים על אירופה: "ראשי הבנק המרכזי חלוקים בדעותיהם ומתקשים לפעול"

הם מצטטים את דבריו של ז'אן קולד טרישה שאמר בתאריך ה-5 לפברואר כי "אנחנו חולקים השקפות עולם שונות", ותשעה ימים לאחר מכן שב ואמר: "שום החלטה עדיין לא התקבלה"
נועם הוד |

מרבית האנליסטים באירופה מטילים ספק ביכולות הבנק המרכזי של האיחוד האירופאי להשפיע באופן ניכר ולפתור את הבעיות הקיימות ביבשת. רבים מהם מאמינים כי חסרונו של משרד אוצר משותף יוצר קושי בהתמודות עם האתגר הכלכלי העצום המאיים על מדינות אירופה.

מדינות רבות בעולם החלו במסע רכישות אג"חים על מנת לעלות את היצע הכסף ולשחרר את הקיפאון בשוק האשראי. מספר לא מועט של אנליסטים באירופה מביעים חשש כי חוקי האיחוד האירופאי אשר אינם ברורים ומקשים על נגיד הבנק המרכזי לרכוש אגרות חוב ממשלתיות, עלולים להסב נזק נוסף לכלכלות האיחוד.

למרות שלטענת האנליסטים מדיניות חיתוכי הריבית בקושי מורגשת, הם בכל זאת מעריכים כי הבנק המרכזי באירופה יוריד את שיעור הריבית בחודש הבא לרמה של 1.5%, הרמה הנמוכה בהיסטוריה הקצרה של האיחוד.

יורגם מישלס, כלכלן בכיר מסיטיגרופ אמר לבלמוברג כי "הבעיה היא הם (חברי מועצת הבנק המרכזי) לא ממש יודעים מה לעשות בעתיד הקרוב. בנוסף, הם וודאי חלוקים מאוד בדעותיהם כיצד ובאילו כלים מותר להם להשתמש".

הכלכלן מדגיש כי קיים חשש מהחמרה נוספת בכלכלות אירופה בעקבות המצב הסבוך שבו נמצא הבנק המרכזי באירופה, מצב הדומה לדבריו לשיתוק. זאת בעוד בנקים מרכזיים אחרים וממשלות רבות פועלות שיא המרץ.

מישלס מתבסס בדבריו גם על ציטוטים מפיו של נגיד הבנק המרכזי באירופה, ז'אן קלוד טרישה, שאמר בתאריך ה-5 לפברואר כי "אנחנו חולקים השקפות עולם שונות" ,ותשעה ימים לאחר מכן שב ואמר: "שום החלטה עדיין לא התקבלה".

בתוך כך, גם המשקיע האגדי ג'ורג' סורוס התייחס לפני מספר ימים לנושא ואמר: "באיחוד האירופאי אין יישות המקבילה והמתנהלת בדומה למשרד האוצר. זוהי בעיה שכל 16 המדינות החברות באיחוד יצטרכו להתמודד עימה בקרוב מאוד, אבל אני לא חושב שאיחוד האירופאי יתפרק בעקבות כך".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינפלציה מדד המחירים פירות ירקות
צילום: תמר מצפי

בכמה יעלה מדד המחירים מחר?

מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.

בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.

מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?

אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.

גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.

ומה ימתן את המדד?

מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.87%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות