הפסד כתוצאה מירידת שער חליפין במכירת מקרקעין

מאת: עו"ד (רו"ח) רונן ארויו

האם ניתן לנכות הפרשי שער כתוצאה מהפרש בין שווי מכירה ליום מכירה, כהוצאות מימון?
עו"ד לילך דניאל |

שאלה: ----------- חברה רכשה מקרקעין ובנתה תחנת דלק על חלק מהם. לחברה יש הכנסות מדמי שכירות בשנת 2007. לחברה אין הוצאות פחת, כיוון שהיא לא מימנה את בניית התחנה לעיל וההוצאה העיקרית לחברה הייתה מימון הלוואה לרכישת הקרקע, שחלק ממנה הוון לעלות הקרקע עד תחילת ההשכרה במהלך שנת 2007. לחברה יש הכנסה חייבת במס, בשנת 2007. כמו כן במהלך שנת 2007, החברה לעיל מכרה מחצית מן הקרקע בשבח ריאלי של 100 אלף ש"ח ושילמה את מס השבח המגיע בשיעור 25% - 25 אלף ש"ח. בעת הכנת הדוח הכספי לשנת 2007 התברר, כי עקב ירידה בשער החליפין [להלן - "שע"ח"] של הדולר יש לחברה הפרשי שער בחובה, בסך של כ-40 אלף ש"ח, כתוצאה מן ההפרש בין שווי המכירה, שדווח למס שבח על פי שע"ח ליום המכירה, לבין התמורה שנתקבלה על פי שע"ח נמוך יותר - ביום קבלת התמורה. השאלה: האם ניתן לנכות את הפרשי השער לעיל, כהוצאות מימון בדוח הכספי לשנת 2007?

תשובה: ------------- סעיף 17(1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"], מאפשר לתבוע הוצאות ריבית ניכוי, וזו לשונו: "17(1)(א) סכומים המשתלמים בתור ריבית או הפרשי הצמדה על כסף שלווה, אם נוכח פקיד השומה שהם משתלמים על הון ששימש בהשגת ההכנסה;" הנה כי כן אפשר לראות, שסעיף זה אינו רלוונטי לענייננו. שכן, הפסדי החברה לעיל מהפרשי השער אינם מהווים הפרשי הצמדה (או ליתר דיוק "הפרשי שער") על כסף שלוותה החברה, או על "מלווה" (ראה את פסק הדין בעניין עמ"ה 37/80, אברהם תמיר נ' פקיד השומה ירושלים, פד"א י"א, 88, תוך שימת לב לתיקון ההגדרה "הפרשי הצמדה" במסגרת תיקון 32 לפקודה, אך הותרת ההגדרה "הפרשי שער" כמקודם), ולבטח כסף זה לא שימש (התמורה מן הנכס שמכרה החברה) לייצור הכנסתה מדמי שכירות. משכך הוא, אי אפשר לנכות הוצאות ריבית בגין הפרשי שער אלה מהכנסת החברה לעיל מדמי שכירות. גם אם ירידת שער הדולר בנסיבות אלה יוצרת הפסד ממקור סעיף 2(4) לפקודה לחברה (הפרשי שער) למרות הפסיקה שהבאתי לעיל, הרי רק אם יש הכנסות מימון לחברה ממקור אחר, באותה שנת מס, הללו יכולות להיות מקוזזות מהפסד המימון הזה. לאור מגבלת סעיף 28 לפקודה, אי אפשר להעביר אל השנה הבאה את הפסד המימון שנידון בשאלה לעיל (בהנחה שאכן יסווג ככזה, ואכן הכנסות מימון לא קוזזו ממנו בשנה השוטפת). לסיום אציין, כי אי אפשר גם לתקן את שומת מס השבח ולהפחית את החיוב במס זה. אמנם, על פי פסק הדין בעניין ו"ע 1289/01, המכון הגיאופיסי לישראל נ' מנהל מיסוי מקרקעין מרכז, מיסים כ/3 (יוני 2006) ה-37, יש לקבוע את שומת מס השבח המתבססת על שווי הנכס הנמכר, תוך הבאה בחשבון של זרם תשלומים עתידי בתמורה לנכס (כלומר, תשלום שמגיע לאחר שנה, אין ערכו היום - שנה לפני גבייתו - שווה לסכום התשלום בש"ח, כי אם להיוונו לפי מקדם הוון של ריבית שוק). עם זאת, אין הדבר מועיל באשר לירידת שער הדולר, שכן היא אינה ידועה מראש בעת חישוב שווי הנכס ליום המכירה. לכן שער הדולר של יום המכירה הוא הקובע לצורכי מס שבח (ראה היקש גם מכללי מס הכנסה (המרה לשקלים חדשים של סכומים שמקורם מחוץ לישראל), התשס"ד-2003, הקובעים את שער הדולר ליום מכירת נכס היוצרת רווח הון, כשער הדולר הרלוונטי לחישוב תמורת מכירת הנכס. זאת, אפילו אם התמורה מתקבלת לאחר מכן בשער חליפין אחר, היוצר תמורה נמוכה יותר בש"ח).

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה