לפני שקונים קונצרני: 3 דברים קריטיים (ונייר אחד מומלץ)
אחרי שלושה חודשים של שקט, אחרי שנמכרו מרבית קרנות הנאמנות האג"חיות, סלי התל בונד ותיקי ההשקעות האג"חים, אחרי שכל הכספים הועברו לקרנות הכספיות ולפיקדונות ב 0% ריבית, היועצים בבנקים שניצבים ללא תשובה להעדר ריבית באפיקי ההשקעה האהובים עליהם וצברו קצת ביטחון מגל העליות האדיר ששטף את שוק האג"ח הקונצרני בחודשיים האחרונים (לא, זה לא טעות, זה קרה בדיוק כשהציבור סיים למכור את התיק שלו), עליות שנעו בין 14% בתל בונד 20 ועד ל 50% בקרנות אג"ח "זבל" (קרנות שהתשואה הפנימית שלהן הגיעה כבר למעל ל 50% בממוצע) מה שמכונה בישראל קרנות high yield .
הדרך החדשה לכניסה לשוק האג"ח, לפחות לפי הטלפונים והשאלות שאני מקבל מיועצים, היא רכישה ישירה של סדרות מסוימות של אג"ח בדירוג גבוה מאוד, ותשואה שנעה סביב 3.5%-4.5% צמוד מדד. מדובר על חברות כגון חברת חשמל, סלקום, פרטנר, בנקים וכו'. כמו כן, רכישה של תעודות סל תל – בונד 20. דבר זה נראה טבעי לאור ניסיון העבר של היועצים עם שוק האג"ח הקונצרני והרצון להציג ללקוח מקסימום ביטחון בהשקעה ותשואה גבוהה משמעותית מריבית 0% בפק"מ או בקרן השקלית.
פעילות זו הינה גם מרובת עמלות, מה שמגביר את פעילות ני"ע בסניף, שדוללה משמעותית בעקבות המפולת בשווקים. העמלות הינן מגוונת, החל מקניה/מכירה של ני"ע, עמלה על ריבית, פדיון חלקי וכמובן דמי שמירה. כל אלו, עשויים להפחית את התשואה הפנימית של תיק האג"ח אל מתחת ל 3%. נמוך אך כפי שבוודאי תסכימו, עדיף על אפס.
חשוב לי להאיר את תשומת לבכם למספר נקודות, לפני הרכישה הנ"ל, שלדעתי חשובות:
1. אג"ח הנרכשות, רובן צמודת מדד, מכיוון שהמדד צפוי להיות שלילי בחודשים הקרובים, ואולי אף בשנה כולה, התשואה האמיתית שאתם עשויים לקבל תרד. ולכן עצה פרקטית אחת - השתדלו לבצע את הרכישות לאחר ה 15 לחודש, עת פרסום המדד, כאשר סביר להניח אגרות החוב ירדו בשעריהן.
2. המח"מ הארוך - סביר להניח, שאחת מהסיבות שמחזירות אתכם בחזרה לשוק האג"ח הקונצרני זו המחשבה שבמקרה הגרוע מכול אתם תמתינו בסבלנות לפירעון סופי של אג"ח, גם אם זו תרד במהלך התקופה. רק חשוב לציין שאג"ח הללו במרביתן מסתיימים בעוד כ 6 שנים ויתכן, או סביר להניח, שתפגשו בשנים הללו באפיקי השקעה טובים יותר.
3. ההנחה כי אג"ח כלשהוא הינו בטוח – אין דבר כזה אג"ח בטוח, אחרי 2008 כולם כבר צריכים להבין זאת, ואם חברת חשמל מגייסת כסף בחו"ל בריבית של 9.5% אז מדוע שאתם תקנו ב 4%. לכל חברה יש סיכון מסוים, חייבים להבין אותו ולתמחר אותו.
ובשורה התחתונה, אני חוזר על דברים שרשמתי בכל הטורים שלי עד היום. אג"ח קונצרני זה עיסוק למקצוענים, אם אתם לא כאלו - חפשו אותו.
לא נוכל לסיים את הכתבה מבלי להסב את תשומת לבכם לאג"ח נוסף שצד את עינינו (הקרדיט, לאחד הקולגות שעזר לנו באיסוף המידע), ולדעתנו פרופיל הסיכון/סיכוי שלו הופך אותו לבר השקעה:
אוסיף אגח ה - חברת אוסיף עברה מהפכות רבות בשנה האחרונה. חברת הנדל"ן הוותיקה שנרכשה ע"י גאידמק לפני כשנה וחצי ונמכרה על ידו לפני מספר חודשים לאיש העסקים שלמה אייזנברג. סדרה ה', בהיקף החזר של 228 מיליון שקל כולל קרן וריבית צמוד למדד, הונפקה כנגד פרויקט אביב בג', פרויקט מגורים יוקרתי ברמת אביב, וכחלק מהנפקה זו הוסכם כי כל היתרה שתיוותר בידי החברה בגין כספיים או תשלומים שיתקבלו בגין הפרויקט (לאחר קיום מלוא ההתחייבויות לבנק פועלים), ישמשו לפירעון קרן וריבית למחזיקי האג"ח. נכון להיום יש בחשבון הבנק 111 מיליון שקל, כאשר החברה צופה תזרים מזומנים עתידי של 72 מיליון שקל. סה"כ 183 מיליון לפני מס, כאשר המס הצפוי הינו כ- 20 מיליון שקל. האג"ח נסחרת בתשואה של 30% ובמח"מ של 1.3 שנים כאשר ב 20.06.10 יש פדיון מלא של קרן פלוס ריבית.
לאור הנתונים הללו ולאור זאת שרוכש החברה, שלמה אייזנברג, לא קנה את החברה רק בשביל להביאה לחדלות פירעון, להערכתי למשקיעים המוכנים לקחת על עצמם סיכון מסוים, במינון קטן בהחלט זו אג"ח אטרקטיבית.
מאת: מיכה צ'רניאק, מנכ"ל בית ההשקעות להבה
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
