בר-און צודק וברוורמן צודק, אבל כשהבחירות בפתח דחיית ההחלטה לא תעשה חסד עם הציבור. פיתרון מושלם בעוד חודש יהיה פחות אפקטיבי מפיתרון לא מושלם היום. במקרה כזה, יהיו שיחשבו ש"רשת ביטחון" היחידה שנפרשה היתה לפוליטיקאים ולא לציבור.

שתי הבעיות העיקריות שבפניהם ניצב המשק הישראלי ומעצבי המדיניות הם משבר האשראי, או משבר נזילות, ורמת פאניקה.

מדד ה"פחד" של בורסת ה-CBOE (ה-VIX) בארה"ב הוא בשיעור של 60. מדד ה"פחד" הישראלי (VIXTA) ההוא בשיעור של 44. בימים כתיקונם הם אמורים להיות פחות מ- 20. מדדים אלה מבטאים את רמת הפאניקה שאחזה את הציבור כולו, את המשקיעים ואת הפוליטיקאים, בארץ ובעולם.

צריך להוריד את רמת הפאניקה. תהיה האטה כלכלית. יהיה מיתון קשה. אבל זה יהיה חלק מהמחזוריות הכלכלית. אם תהיינה החלטות פזיזות ובלתי אחראיות הן של ציבור המשקיעים והן של הפוליטיקאים, יהיו לכך תוצאות קשות ומכאיבות הרבה יותר. אם תתקבלנה החלטות כלכליות בקור רוח, נוכל למזער את נזקי המשבר הזה.

צודקים כל אלה שדורשים רשת ביטחון למשקיעים נוכח ההפסדים הקשים של ציבור המשקיעים שחסכו במשך שנים. אך האם הדרישה להעניק רצפת ביטחון לכלל המשקיעים מעשית? בהתחשב בהיקף הנכסים של קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, אפשר שמדובר בעלות של עשרות מיליארדי שקל קופת המדינה. הוצאה כזו היא בלתי אפשרית. בלתי מעשית. להוצאה ממשלתית בגודל הזה תהיינה השלכות הרות אסון שהנזק בצידן עלולו להיות חמור לעין ערוך מהנזקים הכלכליים שאנחנו חווים היום.

צודק שר האוצר שלא ניתן לבטח באופן בלתי אחראי את פיקדונות הציבור וקרנות ההשתלמות. ממשלה לא אמורה לפתור בעייתו של אדם זה או אחר. היא אמורה לתת מענה לטובת המשק כולו. דחייה של הפיתרון תגרום נזק.

צריך פיתרון כולל כאן ועכשיו. אם הפאניקה תשתלט על הציבור תהיינה לכך השלכות הרות אסון על הכלכלה. תארו לכם שהמשקיעים יבחרו למכור את מה שכבר נשאר להם בקופות הגמל והפנסיה או, גרוע מכך, יבקשו למשוך פיקדונותיהם מהבנקים. תרחיש כזה עלול להוביל לפשיטת רגל כללית.

הממשלה, בנק ישראל, ועדת הכספים וההסתדרות צריכים להירתם לעניין. התעקשות של גורם זה או אחר עלולה לדחות את יישום הפיתרון ואז זה עלול להיות מאוחר מידי, מעט מידי ובמיוחד לא אפקטיבי. בטווח הקצר, הכרזה שתהיה רשת ביטחון לכל הפיקדונות בבנקים בד בבד עם פיקוח הדוק יותר תתרום להורדת אי הוודאות. ממילא, הממשלה לא תיתן בימים האלה לאף בנק לפשוט רגל.

הממשלה אם כך צריכה בראש וראשונה להוריד את רמת הפאניקה שאחזה בכולנו. הממשלה ובנק ישראל לא צריכים להירתע ממדיניות כלכלית מרחיבה שמשמעותה הגדלת הגרעון. רוב המדינות המערביות עושות כך. התוספת התקציבית הזו יכולה לעזור לחברות רבות לעבור את המשבר, למנוע פיטורין המוניים וכדומה.

גם ועדת הכספים וההסתדרות צריכים להירתם לעניין. הפיתרון שהוצע לרשת הביטחון לאלה שקרובים לגמלאות הוא צודק. הרחבת רשת ביטחון תבוא באופן טבעי בדמות של קרן ההשקעות שהציע האוצר. קרן השקעות כזו שתשקיע בחברות שיש להן מצוקה פיננסית תגרום לעלייה בערכן של איגרות החוב ושל המניות של אותן החברות שקרנות הפנסיה וקופות הגמל מושקעות בהן. דהיינו, ממילא פעילות כזו תגרום לעלייה בערך החסכונות של הציבור. מבחינה כלכלית, זהו פיתרון ראוי, בין השאר, משום שהוא מוזיל את עלות רשת הביטחון.

כל הפיתרונות הוצעו. בראון וברוורמן יודעים זאת. אז מה הבעיה? בחירות בפתח!! הפוליטיקאים, המעסיקים, הממשלה, ההסתדרות חייבים להתאחד. לאשר את התקציב מיד. להתגמש בדרישות. מבחינה כלכלית, החלטה היום זו יכולה להתברר כרשת הביטחון הטובה ביותר גם לציבור הרחב וגם לפוליטיקאים.