רבעון חזק לדיסקונט למשכנתאות: הרווח הנקי גדל ב-14% והסתכם ב-10.2 מיליון שקלים

הבנק הגדיל את נתח השוק בהלוואות לדיור לכ-13.3% בהשוואה ל-9% אשתקד
איריס בר טל |

דיסקונט למשכנתאות הציג היום את דוחותיו לרבעון השלישי של 2008, ודיווח על רווח נקי של 10.2 מיליון שקלים, בהשוואה ל-8.9 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד, ולעומת 8.8 מיליון שקלים ברבעון השני של 2008..

עיקר הגידול ברווח הבנק נובע מעלייה ההכנסות מריבית ומעלייה בהכנסות התפעוליות. עוד מציין הבנק כי בנוסף לכך, הבשילו המאמצים הממושכים שהוא השקיע בטיפול בתיק הבעייתי ההיסטורי, והצליח להקטין את היקף התיק הבעייתי והיקף ההפרשה לחובות מסופקים ב-89% מ-28.8 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד לסך של 3.2 מיליון שקלים בלבד בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008.

הגידול הניכר בהיקף הפעילות של הבנק, הביא לגידול של כ-27.6% ביתרת האשראי לציבור שהסתכמה בכ-13.5 מיליארד שקלים ביום 30.9.2008, לעומת כ-10.6 מיליארד שקלים ביום 30.9.2007.

היקף הביצוע הרבעוני להלוואות לדיור מאז השקת "המשכנתא המסובסדת", בסך של כ-1 מיליארד שקלים, הביא את הבנק לנתח שוק של כ-13.3% בהלוואות לדיור בתשעת החודשים הראשונים של 2008, לעומת 9% בתקופה המקבילה אשתקד, ולעומת 5.6% ערב השקת מתווה דיסקונט.

"בכוונתנו להמשיך ולבסס את מעמדנו וחלקנו הטבעי בשוק המשכנתאות, תוך כדי שיפור מתמיד ברמת השירות אשר תקל על לקוחותינו בהליך רכישת הדירה באמצעות "המשכנתא המסובסדת" ומגוון שירותים משלימים המעניקים חבילה מותאמת לצרכיהם", ציינה אתי לנגרמן, מנכ"ל בנק דיסקונט למשכנתאות

הרווח הנקי של הבנק בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 הסתכם בכ- 25.5 מיליון שקלים, לעומת 26.7 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. בבנק מציינים כי תקן חשבונאות 133 FAS הינו הגורם העיקרי לקיטון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.