נתוני סחר החוץ של אוגוסט: האטה בייבוא מוצרי צריכה והשקעה מול עלייה בייבוא חומרי גלם
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהתפרסמו היום, עולה כי בחודש אוגוסט 2008, הסתכם הגירעון המסחרי בכ-1.7 מיליארד דולר כשייבוא הסחורות הסתכם בכ-5.7 מיליארד דולר וייצוא הסחורות ב-4 מיליארד דולר.
בשמונת החודשים הראשונים של השנה, הסתכם הגירעון המסחרי ב-1.2 מיליארד דולר בממוצע לחודש, כלומר ב-14 מיליארד דולר במונחים שנתיים, זאת בהשוואה לגירעון בגובה 10.2 מיליארד דולר בשנת 2007.
יש לציין כי סחר הסחורות באוגוסט 2008, הושפע בין היתר מהתחזקות הדולר לעומת המטבעות האחרים בהם נערכות עסקאות הייבוא והייצוא וכן מהשיבושים בנמלי הארץ.
מהנתונים עולה כי בחודשים האחרונים חלה האטה בקצב הגידול של ייבוא מוצרי צריכה והשקעה ומנגד נמשכת העלייה בייבוא חומרי גלם. בנוסף לכך נמשכה גם באוגוסט העלייה בייצוא הסחורות בכל רמות העוצמה הטכנולוגית.
התפלגות הייבוא בחודש אוגוסט: 36% חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה), 13% מכונות, ציוד וכלי תחבורה יבשתיים להשקעות, 13% מוצרי צריכה ו-38% הנותרים חומרי אנרגיה, אניות ומטוסים.
נתוני המגמה של יבוא הסחורות (למעט יהלומים, אניות ומטוסים וחומרי אנרגיה), בניכוי עונתיות וגורמים בלתי סדירים, מצביעים על האטה בקצב עליית הייבוא: בחודשים יוני, יולי ואוגוסט 2008 עלה יבוא הסחורות ב-2.8% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 14% בחודשים במרס, אפריל ומאי 2008.
יצוא הסחורות הסתכם בחודש אוגוסט ב-4 מיליארד דולר, כש- 87% מתוכו היה יצוא תעשייתי (למעט יהלומים), 12% יצוא יהלומים ו-1% הנותרים יצוא חקלאי. עוד עולה מהנתונים כי יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית, המהווה 41% מכלל היצוא התעשייתי (למעט יהלומים), עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-18.2% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 22.4% בחודשים מרס עד מאי 2008.
נתוני היצוא לפי ענף מראים על עלייה בייצוא ענף ציוד תקשורת, בקרה, רפואי מדעי (10.5% בחישוב שנתי) וביצוא ענף רכיבים אלקטרונים (5.7% בחישוב שנתי). לעומת זאת, הגידול בייצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת מסורתית (21% מכלל היצוא התעשייתי) התמתן בשלושת החודשים האחרונים. יצוא זה עלה בתקופה זו ב-15.4% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 3.3% בממוצע לחודש (47.6% בחישוב שנתי) בחודשים מרס עד מאי 2008.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
תיירות במרוקו קרדיט: גרוקבין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
התעופה הישראלית מתאוששת עם חזרה הדרגתית לשמיים, יעדים חדשים-ישנים ותחרות שאט אט חוזרת בענף - תמונת מצב
ענף התעופה הישראלי עובר בתקופה האחרונה תמורות שונות במטרה לחזור לשגרה של לפני המלחמה. אחרי חודשים של האטה עמוקה בעקבות המלחמה, השמיים של ישראל מתחילים להיפתח מחדש, אך התמונה עדיין רחוקה מלהיות פשוטה ומהשגרה שהכנו לפני ה-7 באוקטובר. לצד חידוש קווים בינלאומיים חשובים והגעת שחקנים חדשים לשוק המקומי, ניכרת ירידה כללית בהיקף הפעילות, בעיקר בטיסות יוצאות, והאתגרים בענף נותרו רבים.
אחת ההתפתחויות הבולטות היא חידוש הטיסות בין ישראל ומרוקו, שנעצרו לחלוטין במהלך המלחמה. הקו הזה, שנפתח במקור כחלק מההסכמות המדיניות בין המדינות, מקבל כעת רוח חיים מחודשת, והוא נחשב לסמל לחזרה הדרגתית של התיירות והקשרים הכלכליים. עם זאת, נראה שהביקוש עדיין מתון, בעיקר בגלל זהירות של נוסעים ותנאי ביטחון אזוריים שלא חזרו לשגרה מלאה.
במקביל, חברת וייז אייר (Wizz Air), אחת מחברות הלואו־קוסט ההונגרית ואחת הבולטות באירופה, מתכננת להקים בסיס בישראל, צעד שממחיש את האמון המתחדש בשוק המקומי. הבסיס צפוי לשמש מוקד לפעילות שוטפת, ולהגדיל את היקף הטיסות לאירופה וליעדים נוספים. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להעמיק את אחיזת החברה באזור, תוך מתן תחרות ישירה לשחקניות הוותיקות ובראשן אל על.
- המלונות שאירחו מפונים יקבלו 160 מיליון ש' לשיפוצים
- קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על ניצלה את תקופת הגאות בשווקים ואת הסביבה התפעולית החיובית בשנה שלפני המלחמה כדי לשפר את מצבה הפיננסי. החברה הצליחה לצמצם חובות באופן ניכר, הודות לרווחיות גבוהה ולעלייה חדה במניית החברה, שאפשרה גיוס הון בתנאים נוחים. כיום, אל על נמצאת בעמדה טובה יותר מבחינת איתנות פיננסית וניהולית, אבל היא פועלת בסביבה שונה לחלוטין כאשר התחרות גדלה, מחירי הדלק נותרו תנודתיים והנוסעים נזהרים יותר בתכנון נסיעות לחו"ל.
