תכנון מס החייב בדיווח

כזכור, תחולת ההוראה בדבר חובת דיווח על תכנוני מס חייבי דיווח הנה כהוראת שעה לשנים 2009-2007. לפיכך עולה סוגיה זו במשנה תוקף לגבי דוחות המס, אשר נערכים ומוגשים בימים אלו לרשות המסים בישראל. נבהיר כי חובת הדיווח בגין תכנוני מס חייבי דיווח חלה על יחיד ועל כל ישות משפטית במסגרת תיקון 147 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"], הוסף סעיף 216(8) לפקודה כאמצעי הרתעה וחיוב במסירת הדיווח. הסעיף קובע כי אדם אשר בלי סיבה מספקת לא דיווח על פעולה, שהיא תכנון מס החייב בדיווח, דינו שנת מאסר או קנס בסך 26,100 ש"ח, או שני העונשים גם יחד. חלופת ענישה נוספת, נכון להיום, היא כופר כסף, מכוח סעיף 221 לפקודה. לדעתנו, חלופת הענישה צריכה להיות קנס מינהלי ולא כופר. זאת, מכיוון שהענישה בפקודה על עבירות שהן "מחדל" - חוסר מעשה (למעט מקרים מיוחדים שבהם ניתן להטיל כופר כסף על מחדל, דוגמת עבירה לפי סעיף 220(5) לפקודה בגין אי-הגשת דוחות שנתיים) - הנה קנס מינהלי. אולם, לאור העובדה שלא חל שינוי בחוק העבירות המנהליות, התשמ"ו-1985, ובתקנותיו, לא ניתן לקבוע קנס מינהלי. במאמר זה נדון בכמה שאלות העולות מסוגיית חובת הדיווח: האם דוח שנתי, שאליו לא צורף דיווח על פעולה חייבת בדיווח, הנו דוח כוזב ? נבהיר כי בדוח השנתי לשנת המס 2007 התווספה פסקה, הן לדוחות היחיד והן לדוחות החברה, שלפיה יש לסמן ב-"X" אם הנישום ביצע פעולה שהיא תכנון מס המחייב בדיווח בהתאם להוראות 131(ז) לפקודה, אם לאו. כמו כן הוכנס לשימוש טופס מפורט בעניין, שמספרו 1213, המיועד לצירוף לדוח השנתי. נראה כי מקום שבו סימן הנישום כי לא ביצע פעולה מסוג זה, ואף לא צירף טופס מס' 1213, אף על פי שביצע פעולה, כאמור - הרי מדובר בדוח כוזב שמשמעותו עבירה לפי הוראות סעיף 220(2) לפקודה. מקום שבו לא סימן הנישום כלל, ואף לא צירף טופס מס' 1213, על אף שביצע פעולה כאמור, אף כי יכול היה, ולאור קיומו של סעיף מסוים (216(8) לפקודה) ל"טיפול" במחדל כזה - הרי הרשויות יכולות לטעון טענה, שלפיה "מחדל" כזה עולה בגדר סעיף 220(5) לפקודה, מפני שעצם ההתעלמות ואי-צירוף טופס 1213 כאמור הנם בגדר "מרמה, ערמה או תחבולה...". מצב שבו צירף הנישום טופס 1213, אך הדיווחים במסגרת הטופס "אינם נכונים", עלול להיחשב עבירה בהתאם לסעיפים 220(2) ו/או 220(5) לפקודה, או סעיף 217 לפקודה, בהתאם ליסוד הנפשי הקיים באותה עבירה. במצב שבו סימן הנישום בדוח כי ביצע פעולה כאמור, אך לא צירף את הטופס כנדרש, נראה כי עבר עבירה לפי סעיף 216(8) לפקודה. מהי אחריותו של רואה חשבון לאי-דיווח על פעולה חייבת בדיווח, או על דיווח כוזב ? סעיף 224 לפקודה משיב על שאלה זו בקובעו, בין היתר, כי רואה חשבון שסייע ללקוחו לערוך דוח, הודעה או מסמך אחר לצורך הפקודה, והוא יודע שהם אינם נכונים, יראוהו כאילו גם הוא עבר את העבירה. לפיכך, המלצתנו לרואי החשבון, ליועצי המס ולכל המסייעים לאחר להגיש דוח: להחתים כל לקוח על שאלון / הצהרת מנהלים, המפרטים את רשימת הפעולות בנות-הדיווח, להקריא ללקוח את הרשימה ולהסבירה, וכן לוודא שהלקוח חותם כי קרא והבין, וכי לא בוצעו על ידו פעולות המנויות בשאלון / בהצהרת מנהלים. פעולה זו תמנע ספק לגבי ידיעותיו של רואה החשבון באשר לקיומם או לאי-קיומם של פעולות בנות-דיווח. ברי, כי מסמך מן הסוג הזה יסייע במקום שבו רואה החשבון, כמבקר החברה, לא יכול היה לדעת שבוצעו פעולות כגון אלו. הכותבים - ממשרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ.

באדיבות "כל-מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ