האם ראובן אדלר מריץ שני מתמודדים לעיריית חדרה? בטריו אישרו ואז הכחישו
השם החם בזירת הקמפיינרים כיום לבחירות המקומיות הוא ראובן אדלר / ’אדלר חומסקי’. כל כך חם, שיח"צן מקומי בחדרה התהדר בשמו של משרד הפרסום בקמפיין שהוא מריץ לאחד המתמודדים על ראשות העירייה, בעוד שמתחרהו, הראש הנוכחי, מיוצג ע"י אדלר עצמו.
אבל כשכל העניין עלה לכותרות המקומון ’חדשות חדרה’, התברר פתאום שלהד"ם – למרות שמנכ"ל ’טריו’, מקבוצת אדלר חומסקי & ורשבסקי, אישר למקומון שהוא אכן מריץ את המועמד המתחרה.
ראובן אדלר מנהל מזה כחודש את קמפיין הבחירות של ידידו האישי חיים אביטן, ראש עיריית חדרה. במארס האחרון כינס תא"ל במיל’ צביקה גנדלמן מסיבת עיתונאים ובה הודיע כי על יציאתו למרוץ מול אביטן. "באירוע הפתיחה", סיפר לאייס גורם המעורב במרוץ, "המשפט הראשון שלו היה ’אני מיוצג ע"י אדלר חומסקי’". גם המקומון ’השבוע בחדרה’ מרשת ’מקומונים בשרון’ דיווח אז כי את המסיבה "הפיקה והוציאה לפועל חברת הפרסום ’אדלר חומסקי’".
לכתבת ’חדשות חדרה’ שתהתה "האם יתכן שאותו משרד פרסום ייצג את שני המועמדים?", התברר כי מי שמנהל את הקמפיין של גנדלמן הינו משרד הפרסום המגזרי ’טריו’, חברת-בת של אדלר חומסקי (75 אחוז). גם גדי מרגלית, מנכ"ל טריו, אישר לכתבת כי משרדו מנהל את הקמפיין "ויוביל את גנדלמן לניצחון במרוץ לראשות עיריית חדרה".
בעקבות הפרסום ב’חדשות חדרה’, נודע לאייס, נקרא מרגלית לשיחה עם אייל חומסקי, גם ראובן אדלר היה בתמונה, ובעקבותיה ביקש מרגלית להעביר תגובה מכחישה למקומון. זו לא פורסמה עד היום.
מבדיקת אייס מסתבר כי מאחורי הפרשה ניצבת דמות נוספת – יח"צן ששמו שראל דוידוביץ’, חברו של מרגלית. גורם המקורב לאביטן: "יש בשוק מעאכרים שמתקשרים עם חברות-הבת ומציגים את עצמם כאילו הם אדלר חומסקי. גנדלמן יצר לפני חצי שנה את הקשר עם טריו דרך דוידוביץ’, אבל הם אף פעם לא אמרו טריו, תמיד רק ’אדלר חומסקי’. לפני כחודש ישבנו עם אדלר והוא אמר ’וואלה, מתחזים, אין לי מושג, מעולם לא ישבתי איתם. עשו לי את זה גם בקרית אתא’. ברגע שהוא אומר את זה, מה יש לנו לנבור, לא תקפנו את זה אפילו".
יועץ תקשורת מקומי בעיר הסביר כי "טריו רק נתן להם את השם. דוידוביץ עושה את הכל ואומר לגנדלמן ’תגיד שזה אדלר חומסקי’, אבל זה הוא שמגיב לתקשורת ויוצר קשר עם מנהלי העיתונים". בכיר בתקשורת המקומית הוסיף כי "טריו בוודאי יאמרו לך שהם כבר לא קשורים, אבל דוידוביץ’ עדיין ממשיך להצהיר שהוא עובד בשמם, אז לך תדע מי כאן דובר אמת".
כשפנה אייס אל יועץ התקשורת של גנדלמן, היפנה הלה אל דוידוביץ’, תוך שהוסיף: "הוא כבר יתן לך את הטייטל של עצמו, איך הוא קשור לקמפיין". לפניית אייס השיב דוידוביץ’: "תתקשר למנכ"ל של טריו, גדי מרגלית. הוא יסדר לך את כל התמונה. לא תיווכתי ולא נעליים. אני חלק מטריו, ולכן כל מה שאמרו לך זה קשקוש מוחלט. אני עובד של טריו, אני הסופרוויזר".
דודי ברמן, שותף באדלר חומסקי, התנדב לסדר את התמונה: "טריו כבר הכחישו מכל וכל, ואין להם שום קשר עכשיו. יש בן אדם שנקרא שראל דוידוביץ’, הוא הבעלים של חברה שנקראת ’פריור’. הוא פחות או יותר שווה לכלום בשוק הזה. יש לו חבר שנקרא גדי מרגלית. הוא בא אליו ואמר ’בוא נעשה קומבינה. אני אגיד שאני חלק מכם, וככה יהיה לי יותר קל למכור את העניין’.
"ואז הם רצו לשטח, והגיעו לקרית אתא וחדרה, שבהם ראשי הערים הרימו גבה ואמרו ’מה, אדלר, אתה הולך נגדי?’. הוא אמר ’מה פתאום, אני בכלל לא שמעתי מזה’, ואז גדי מרגלית הודיע לאותו עיתון שיצא עם זה וגם לקרית אתא שהוא לא עובד שם יותר. שראל יכול לטעון מה שהוא רוצה, אבל טריו לא עובדת שם. נקודה".
אבל דוידוביץ’ מצהיר שהוא סופרוויזר של טריו
"זה נכון, דוידוביץ’ ממשיך להסתובב ולהגיד שהוא הבן דוד האבוד של אדלר, אבל מה לעשות. הוא סופרוויזר בטריו? אני חשבתי שהוא בעלים של חברה שנקראת ’פריור’".
וגם מרגלית לא הכחיש שהוא מנהל את הקמפיין של גנדלמן
"נכון, בהתחלה אמר גדי מרגלית לחדשות חדרה שהוא מוביל את הקמפיין של גנדלמן, אבל אחרי שבוע הוא הרים טלפון לשלמה לונדון (מבעלי המקומון – ש"ש) ואמר לו ’אני הפסקתי לעבוד והפסקתי כל קשר לקמפיין של גנדלמן’".
זאת אומרת שהוא עבד בשבילו ויצא מזה?
"הוא לא עבד דקה, אבל ברגע שתקפו אותם, אז הם אמרו שהוא כן עבד. מי שעבד זה שראל, מי שהיה במסיבת העיתונאים זה שראל. אנשים רוצים להתפרנס, מוצאים את הדרך שלהם".
ומה בדיוק בקרית אתא, טריו מתכלתחילה לא קידמה אף פעם אף אחד שם?
"יכול להיות הם התחילו לעבוד, אבל הודיעו להם לא לעבוד".
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
