בפועלים סהר שומרים על המלצת 'קנייה' לקרדן: "ההנהלה האיכותית של החברה תסייע לנווט את הספינה 'במים סוערים'"
בשנים האחרונות הציפה קרדן אן.וי ערך משמעותי בפעילות הנדל"ן בחו"ל דרך חברת מזוהה בעיקר עם פעילות הנדל"ן בחו"ל, אשר תרמה לקבוצה את מירב ההכנסות והרווח ומכאן את התרומה המשמעותית ביותר לשווי הנכסים. הנהלת החברה פועלת בשנים האחרונות ליצירת תיק השקעות יותר מאוזן שאינו נשען על מוקד פעילות עיקרי אחד (תחום הנדל"ן בחו"ל) אלא מוקדי רווח נוספים שכוללים את תחום הפיננסים ותחום התשתיות. נכון להיום, (כפי שמשתקף בתוצאות הרבעון הראשון של 2008), ההשקעות במגזרי הפיננסים והתשתית הנן בעיצומן והתרומה שלהם לדוח הרווח והפסד עדיין שלילית. בפועלים סהר טוענים היום כי החל משנת 2009 ההערכות הן, שהחברה תוכל להתחיל לראות את תרומתן החיובית של מגזרים אלו לרווחיות הקבוצה. יחד עם זאת, מסייגת האנליסטית לאה ברמן וטוענת כי מאחר וההשקעות והפיתוח המשמעותיים בתחום הפיננסים והתשתיות נמשכים דרך רכישות, מיזוגים והשבחות של חברות שנרכשו. עוד מציינים בפועלים כי הרווחיות הכוללת מתחומי פעילות אלו, תבוא לידי ביטוי בטווחי זמן יותר ארוכים כאשר לחברה תהיה מסה קריטית של פעילות מושבחת וקצב ההשקעות ברכישות חדשות יתמתן משמעותית. בפועלים סהר מוסיפים שמהבחינה המאקרו כלכלית, החברות מצויות כיום בסביבה עסקית מאתגרת מאוד כאשר רמת הסיכון העסקית, התפעולית והממונית גדלה באופן משמעותי לנוכח תנאי אי הוודאות והקושי בחיזוי הפרמטרים המאקרו כלכליים הרבים. אלה משפיעים על פעילותן של החברות. כבר בדוחות הרבעון הראשון של שנת 2008 ניתן היה לראות שונות רבה בתוצאות הכספיות של החברות השונות המושפעות מאותם פרמטרים כלכליים. לאור כך, אנו סבורים שבימים לא פשוטים אלו יש לשים דגש רב יותר על איכות ההנהלה ועל היכולת המקצועית של הנהלת חברה "לנווט את הספינה במים סוערים". להערכת האנליסטית לאה ברמן, לקבוצת קרדן יש הנהלה איכותית עם רקורד מוכח. אלו באמצעות נקיטת מדיניות הגנות מאוד הדוקה וכמעט ולא הושפעה מעליית המדד. בשורה התחתונה מותירה האנליסטית לאה ברמן את מחיר היעד על 71.5 שקל למניה.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
