וול סטריט השבוע: המדדים ינסו להמשיך את הראלי - המכשולים ברביעי ובשישי
בשבוע הקרוב נראה אם וול סטריט מסוגלת להמשיך את ראלי העליות של החודשיים האחרונים. מאז השפל שנרשם ב-17 במארס (יום קריסת בר סטרנס) רשם מדד הנאסד"ק טיפוס מרשים של כ-17.5% במה שחלק מהפרשנים בוול סטריט מכנים - "recession rally" (באנגלית זה פשוט נשמע יותר טוב).
בשבוע שעבר רשם הנאסד"ק עליה של 3.4% וגם הדאו ג'ונס לא נותר מאחור עם עליה של קרוב ל-2%. השבוע יצטרכו המשקיעים בוול סטריט להתמודד בעיקר עם מחירי הנפט הגואים, כמו גם עם מספר נתוני מאקרו חשובים.
דבר שרצוי לשים אליו לב השבוע הוא התנודתיות התוך יומית במדדים. בשני ימי המסחר האחרונים ראינו שינויים של ממש במסחר התוך יומי. אם ביום חמישי לקראת הסגירה נמחקו העליות החדות כמעט לחלוטין (
מחיר הנפט סגר ביום שישי האחרון במחיר של כ-126 דולר לחבית ובגולדמן זאקס לא ממש התרשמו מהעליות החדות והעלו באותו היום את מחיר היעד לחבית נפט ל-141 דולר ממחיר יעד קודם של 107 דולרים בלבד (וזאת ללא כל קשר לתחזית הבנק ל-24 החודשים הבאים שעומדת על 150-200 דולר לחבית). בינתיים המשקיעים מצליחים לחיות עם זה בשלום ולטפס אבל הלחץ הוא גדול.
בחזית המאקרו - יומן נתונים דליל
ביום שני יפורסם מדד האינדיקטורים המובילים כחצי שעה לפני פתיחת המסחר. מדובר בנתון המודד את רמת הפעילות העסקית, כאשר הצפי הוא לירידה של 0.1% בנתון לאחר שבחודש מארס רשם הנתון עליה של 0.1%. באופן יחסי הצפי הוא מעודד כיוון שבחודש פברואר ראינו ירידה של 0.3% בנתון וכעת המשקיעים בעיקר מנסים לראות נתונים שלא מצביעים על אפשרות של מיתון.
ביום שלישי יהיה זה נתון מדד המחירים ליצרן לחודש אפריל שירכז את עיקר תשומת הלב. הנתון הכללי צפוי לרשום עליה של 0.4% ואילו נתון הליבה צפוי לרשום עליה של 0.2%. נציין בזאת כי בחודשים האחרונים קיימת שונות גדולה מאוד בין נתון הליבה לבין הנתון הכללי וזאת על רקע ההתייקרות המשמעותית במחירי האנרגיה והמזון. ה'פד' כמובן מתייחס בעיקר לנתון הליבה אך סופג על כך ביקורת לא מועטה. כך או כך, הנתון יספק הצצה נוספת להשפעה של התייקרות חומרי הגלם בעולם.
ביום רביעי ימתינו המשקיעים כמעט עד לסגירת המסחר בכדי לקבל את הפרוטוקולים של ישיבת ה'פד' האחרונה, בה הפחית ברננקי את הריבית בשיעור של 0.25%. המשקיעים ינסו לקבל מהפרוטוקולים רמזים באשר לצעדים הבאים של יו"ר ה'פד'.
ביום חמישי - דלילות של ממש. רק הנתון השבועי של מספר התביעות החדשות לדמי אבטלה יפורסם ולא צפוי למשוך תשומת לב מיוחדת.
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.
בדרך לכלכלה סגורה? הדולר מזנק בעקבות נאום נתניהו
נאום ראש הממשלה על מעבר אפשרי למשק אוטרקי והודאה בבידוד המדיני גרמו לירידות שערים בתל אביב, הגבירו את חששות המשקיעים מפגיעה בהשקעות הזרות והובילו לבריחה גוברת למטבע האמריקאי, שממשיך לטפס במסחר הרציף
שער הדולר זינק ב-0.6% למול השקל, לאחר הנאום של ראש הממשלה בנימין נתניהו שבו הודה בבידוד המדיני הגובר של ישראל והזהיר מפני מעבר לכלכלה סגורה יותר. הדולר סגר את המסחר הרשמי בעלייה של 0.4% והמשיך לטפס בכ-0.2% נוספים במסחר הרציף.
נתניהו נשא את דבריו בכנס החשב הכללי באוצר, ובהם חשף תמונת מצב קודרת של ישראל מדינית וכלכלית. "אנחנו נצטרך להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים", אמר, תוך שהוא מודה כי המושג "נואה עליו" אישית כחסיד השוק החופשי. הדברים הובילו לתגובה מיידית בשוק המט"ח. השווקים הגיבו בחשש לחזון הכלכלי שהציג ראש הממשלה. המעבר לכלכלה אוטרקית - משק שמספק את צרכיו בעצמו ללא תלות בעולם - מנוגד לכל מה שמניע את הכלכלה הישראלית בעשורים האחרונים. זו היפוך מוחלט של התפיסה הכלכלית שבה דגל נתניהו עצמו לאורך השנים כחסיד השוק החופשי.
השפעה מיידית על המשקיעים הזרים
הבורסה בתל אביב עברה לירידות מיד לאחר הנאום, כאשר המשקיעים הזרים מקבלים מסר שהמשק הישראלי עלול להפוך פחות אטרקטיב להשקעות. מי ירצה להשקיע במדינה שמכריזה על מעבר למשק סגור יותר? פחות השקעות זרות אומר פחות דולרים נכנסים למשק ועלייה של הדולר.
נתניהו תיאר מציאות שבה סנקציות על ישראל מגבילות את יכולתה לייבא נשק וחלקי נשק, מה שמחייב פיתוח תעשיות ביטחון מקומיות. אבל זה רק התחלה - אם המגמה תמשיך, גם תחומים אחרים יושפעו. נתניהו הסביר שהמיעוטים המוסלמים באירופה הפכו לקבוצת לחץ משמעותית שמשפיעה על הממשלות המקומיות בסוגיית המלחמה בעזה. "מנהיגים אירופאים מודים בכך בשיחות פרטיות, אך בפועל נגררים לקו מדיני שמוביל לסנקציות והגבלות על ישראל", אמר. התוצאה - ישראל נותרת מחוץ לגושים הכלכליים הגדולים.
- נאום נתניהו, הירידות בבורסה והדולר
- נעילה שלילית בת"א: איידיאי צנחה 7.7%, הראל ומנורה 5.6%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקושי בייבוא והשפעתו על הדולר
אם ישראל תהיה מוגבלת יותר בייבוא, יהיה לה פחות צורך בדולרים. יבואנים קונים דולרים מהבנקים כדי לשלם לספקים בחו"ל. אם היקף הייבוא יקטן - פחות יבואנים יצטרכו דולרים, אז הביקוש לדולרים יירד. אבל במקביל, גם הכמות של דולרים שנמכרת בשוק המקומי תקטן - כי פחות חברות זרות ופחות משקיעים ירצו להכניס כסף למשק מבודד. התוצאה: פחות דולרים זמינים לקנייה (פחות היצע), מה שמעלה את המחיר.
