"העשור האבוד" משנה מוסכמות: מנהלי הקרנות המובילות בוול סטריט באסטרטגיית השקעה
עד לא מזמן, שררה האמונה כי שוקי המניות האמריקניים צריכים להיות הליבה של כל אסטרטגיית השקעה, זה היה ברור מאליו מכדי לבוא לידי דיון בקרב מנהלי הקרנות הטובות בוול סטריט. יחד עם זאת, בעקבות התפוצצתה האכזרית של בועת ההייטק ב-2000-2002 והשוק הדובי העמוק שהגיע בעקבותיה אחדים ממנהלי ההשקעות הבכירים שינו את דעתם. "העשור האבוד" של שוק המניות כפי שאחדים כמו ג'ון בוגל כינו, לא הותיר הרבה ברירות למנהלי רבים וגרם להם להבין שקיבעון מחשבתי לא מוביל לתשואות גבוהות.
מאז 1967 ועד היום, היום שבעה שוקים דוביים, ההפסדים באותם תקופות נעו בין תיקון של 19% ל-49%. למרות הכל, העלייה השנתית הממוצעת של מניות הבלו-צ'יפ היתה 10.8%, פער מובהק מול האג"ח. אותם כאבים הם אולי מחיר הסיכון שעל כל אחד לשלם כאשר הוא נכנס להשקעה במניות. שוק המניות הוכח גם כתרופה הטובה ביותר נגד האינפלציה. אך האם המניות טובות בהשוואה לזהב כאמצעי הגנה מפני אינפלציה; שוק המניות האמריקני מאז 1908 הוכפל פי שמונה, בעוד שהזהב רק פי שנתיים במונחים של הדולר היום.
למרות שמשקל החברות האמריקניות בשוק העולמי הוא כיום קצת יותר מ-40%. בפידלטי מאמינים שמניות הבלו צ'יפ האמריקניות צריכות להוות את אבן הבסיס לכל תיק השקעות מפוזר דיו. אחת הדרכים להחזיק את אותן מניות היא רכישת קרן הנאמנות של פידלטי - Fidelity Spartan 500 Index. הקרן הניבה תשואה כפולה על מדד ה- S&P 500 ולוקחת עמלת ניהול של 0.1% בלבד.
בוונגארד חושבים אחרת
מנגד, בקרן של וונגארד, Vanguard Total International Stock Index (סימול: VGTSX) מאמינים שהסיבה להחזקת מניות זרות אינה קשורה כלל לביצועי שוק המניות המקומי בארה"ב, תשואות החסר שלו בחמש השנים האחרונות מול שוקי המניות האחרים. להערכת מנהלי הקרן של וונגארד, רכישת מניות רק בארה"ב משולה להליכה לחנות שחסרה את מרבית המוצרים שרצינו לקנות. קרוב ל-60% משווי שוק המניות העולמי נמצא מחוץ לארה"ב.
מעבר לעובדה שהחזקה במניות דומה להזקה של חלק מהעוגה הכלכלית הצומחת,בוונגארד חושבים שעל המשקיע להימצא במקום בו מצויה הצמיחה. כ-76% מהפעילות הכלכלית העולמית שייכת דווקא למדינות מחוץ לארה"ב.
קרן לאוהבי הסיכון
התשואות הגבוהות בשוק המניות מגיעות מלקיחת סיכונים שמעבר לממוצע. זאת הסיבה מדוע לאורך עשור או יותר, קרנות המשקיעות בחברות קטנות, ודינאמיות יכולות לעבור את התשואה הממוצעת בשוק באחוז ומעלה לכל שנה. אחת הקרנות הבולטות בתעשייה זו היא: T. Rowe Price New Horizons.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
