"העשור האבוד" משנה מוסכמות: מנהלי הקרנות המובילות בוול סטריט באסטרטגיית השקעה
עד לא מזמן, שררה האמונה כי שוקי המניות האמריקניים צריכים להיות הליבה של כל אסטרטגיית השקעה, זה היה ברור מאליו מכדי לבוא לידי דיון בקרב מנהלי הקרנות הטובות בוול סטריט. יחד עם זאת, בעקבות התפוצצתה האכזרית של בועת ההייטק ב-2000-2002 והשוק הדובי העמוק שהגיע בעקבותיה אחדים ממנהלי ההשקעות הבכירים שינו את דעתם. "העשור האבוד" של שוק המניות כפי שאחדים כמו ג'ון בוגל כינו, לא הותיר הרבה ברירות למנהלי רבים וגרם להם להבין שקיבעון מחשבתי לא מוביל לתשואות גבוהות.
מאז 1967 ועד היום, היום שבעה שוקים דוביים, ההפסדים באותם תקופות נעו בין תיקון של 19% ל-49%. למרות הכל, העלייה השנתית הממוצעת של מניות הבלו-צ'יפ היתה 10.8%, פער מובהק מול האג"ח. אותם כאבים הם אולי מחיר הסיכון שעל כל אחד לשלם כאשר הוא נכנס להשקעה במניות. שוק המניות הוכח גם כתרופה הטובה ביותר נגד האינפלציה. אך האם המניות טובות בהשוואה לזהב כאמצעי הגנה מפני אינפלציה; שוק המניות האמריקני מאז 1908 הוכפל פי שמונה, בעוד שהזהב רק פי שנתיים במונחים של הדולר היום.
למרות שמשקל החברות האמריקניות בשוק העולמי הוא כיום קצת יותר מ-40%. בפידלטי מאמינים שמניות הבלו צ'יפ האמריקניות צריכות להוות את אבן הבסיס לכל תיק השקעות מפוזר דיו. אחת הדרכים להחזיק את אותן מניות היא רכישת קרן הנאמנות של פידלטי - Fidelity Spartan 500 Index. הקרן הניבה תשואה כפולה על מדד ה- S&P 500 ולוקחת עמלת ניהול של 0.1% בלבד.
בוונגארד חושבים אחרת
מנגד, בקרן של וונגארד, Vanguard Total International Stock Index (סימול: VGTSX) מאמינים שהסיבה להחזקת מניות זרות אינה קשורה כלל לביצועי שוק המניות המקומי בארה"ב, תשואות החסר שלו בחמש השנים האחרונות מול שוקי המניות האחרים. להערכת מנהלי הקרן של וונגארד, רכישת מניות רק בארה"ב משולה להליכה לחנות שחסרה את מרבית המוצרים שרצינו לקנות. קרוב ל-60% משווי שוק המניות העולמי נמצא מחוץ לארה"ב.
מעבר לעובדה שהחזקה במניות דומה להזקה של חלק מהעוגה הכלכלית הצומחת,בוונגארד חושבים שעל המשקיע להימצא במקום בו מצויה הצמיחה. כ-76% מהפעילות הכלכלית העולמית שייכת דווקא למדינות מחוץ לארה"ב.
קרן לאוהבי הסיכון
התשואות הגבוהות בשוק המניות מגיעות מלקיחת סיכונים שמעבר לממוצע. זאת הסיבה מדוע לאורך עשור או יותר, קרנות המשקיעות בחברות קטנות, ודינאמיות יכולות לעבור את התשואה הממוצעת בשוק באחוז ומעלה לכל שנה. אחת הקרנות הבולטות בתעשייה זו היא: T. Rowe Price New Horizons.
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
