"העשור האבוד" משנה מוסכמות: מנהלי הקרנות המובילות בוול סטריט באסטרטגיית השקעה
עד לא מזמן, שררה האמונה כי שוקי המניות האמריקניים צריכים להיות הליבה של כל אסטרטגיית השקעה, זה היה ברור מאליו מכדי לבוא לידי דיון בקרב מנהלי הקרנות הטובות בוול סטריט. יחד עם זאת, בעקבות התפוצצתה האכזרית של בועת ההייטק ב-2000-2002 והשוק הדובי העמוק שהגיע בעקבותיה אחדים ממנהלי ההשקעות הבכירים שינו את דעתם. "העשור האבוד" של שוק המניות כפי שאחדים כמו ג'ון בוגל כינו, לא הותיר הרבה ברירות למנהלי רבים וגרם להם להבין שקיבעון מחשבתי לא מוביל לתשואות גבוהות.
מאז 1967 ועד היום, היום שבעה שוקים דוביים, ההפסדים באותם תקופות נעו בין תיקון של 19% ל-49%. למרות הכל, העלייה השנתית הממוצעת של מניות הבלו-צ'יפ היתה 10.8%, פער מובהק מול האג"ח. אותם כאבים הם אולי מחיר הסיכון שעל כל אחד לשלם כאשר הוא נכנס להשקעה במניות. שוק המניות הוכח גם כתרופה הטובה ביותר נגד האינפלציה. אך האם המניות טובות בהשוואה לזהב כאמצעי הגנה מפני אינפלציה; שוק המניות האמריקני מאז 1908 הוכפל פי שמונה, בעוד שהזהב רק פי שנתיים במונחים של הדולר היום.
למרות שמשקל החברות האמריקניות בשוק העולמי הוא כיום קצת יותר מ-40%. בפידלטי מאמינים שמניות הבלו צ'יפ האמריקניות צריכות להוות את אבן הבסיס לכל תיק השקעות מפוזר דיו. אחת הדרכים להחזיק את אותן מניות היא רכישת קרן הנאמנות של פידלטי - Fidelity Spartan 500 Index. הקרן הניבה תשואה כפולה על מדד ה- S&P 500 ולוקחת עמלת ניהול של 0.1% בלבד.
בוונגארד חושבים אחרת
מנגד, בקרן של וונגארד, Vanguard Total International Stock Index (סימול: VGTSX) מאמינים שהסיבה להחזקת מניות זרות אינה קשורה כלל לביצועי שוק המניות המקומי בארה"ב, תשואות החסר שלו בחמש השנים האחרונות מול שוקי המניות האחרים. להערכת מנהלי הקרן של וונגארד, רכישת מניות רק בארה"ב משולה להליכה לחנות שחסרה את מרבית המוצרים שרצינו לקנות. קרוב ל-60% משווי שוק המניות העולמי נמצא מחוץ לארה"ב.
מעבר לעובדה שהחזקה במניות דומה להזקה של חלק מהעוגה הכלכלית הצומחת,בוונגארד חושבים שעל המשקיע להימצא במקום בו מצויה הצמיחה. כ-76% מהפעילות הכלכלית העולמית שייכת דווקא למדינות מחוץ לארה"ב.
קרן לאוהבי הסיכון
התשואות הגבוהות בשוק המניות מגיעות מלקיחת סיכונים שמעבר לממוצע. זאת הסיבה מדוע לאורך עשור או יותר, קרנות המשקיעות בחברות קטנות, ודינאמיות יכולות לעבור את התשואה הממוצעת בשוק באחוז ומעלה לכל שנה. אחת הקרנות הבולטות בתעשייה זו היא: T. Rowe Price New Horizons.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
