"העשור האבוד" משנה מוסכמות: מנהלי הקרנות המובילות בוול סטריט באסטרטגיית השקעה
עד לא מזמן, שררה האמונה כי שוקי המניות האמריקניים צריכים להיות הליבה של כל אסטרטגיית השקעה, זה היה ברור מאליו מכדי לבוא לידי דיון בקרב מנהלי הקרנות הטובות בוול סטריט. יחד עם זאת, בעקבות התפוצצתה האכזרית של בועת ההייטק ב-2000-2002 והשוק הדובי העמוק שהגיע בעקבותיה אחדים ממנהלי ההשקעות הבכירים שינו את דעתם. "העשור האבוד" של שוק המניות כפי שאחדים כמו ג'ון בוגל כינו, לא הותיר הרבה ברירות למנהלי רבים וגרם להם להבין שקיבעון מחשבתי לא מוביל לתשואות גבוהות.
מאז 1967 ועד היום, היום שבעה שוקים דוביים, ההפסדים באותם תקופות נעו בין תיקון של 19% ל-49%. למרות הכל, העלייה השנתית הממוצעת של מניות הבלו-צ'יפ היתה 10.8%, פער מובהק מול האג"ח. אותם כאבים הם אולי מחיר הסיכון שעל כל אחד לשלם כאשר הוא נכנס להשקעה במניות. שוק המניות הוכח גם כתרופה הטובה ביותר נגד האינפלציה. אך האם המניות טובות בהשוואה לזהב כאמצעי הגנה מפני אינפלציה; שוק המניות האמריקני מאז 1908 הוכפל פי שמונה, בעוד שהזהב רק פי שנתיים במונחים של הדולר היום.
למרות שמשקל החברות האמריקניות בשוק העולמי הוא כיום קצת יותר מ-40%. בפידלטי מאמינים שמניות הבלו צ'יפ האמריקניות צריכות להוות את אבן הבסיס לכל תיק השקעות מפוזר דיו. אחת הדרכים להחזיק את אותן מניות היא רכישת קרן הנאמנות של פידלטי - Fidelity Spartan 500 Index. הקרן הניבה תשואה כפולה על מדד ה- S&P 500 ולוקחת עמלת ניהול של 0.1% בלבד.
בוונגארד חושבים אחרת
מנגד, בקרן של וונגארד, Vanguard Total International Stock Index (סימול: VGTSX) מאמינים שהסיבה להחזקת מניות זרות אינה קשורה כלל לביצועי שוק המניות המקומי בארה"ב, תשואות החסר שלו בחמש השנים האחרונות מול שוקי המניות האחרים. להערכת מנהלי הקרן של וונגארד, רכישת מניות רק בארה"ב משולה להליכה לחנות שחסרה את מרבית המוצרים שרצינו לקנות. קרוב ל-60% משווי שוק המניות העולמי נמצא מחוץ לארה"ב.
מעבר לעובדה שהחזקה במניות דומה להזקה של חלק מהעוגה הכלכלית הצומחת,בוונגארד חושבים שעל המשקיע להימצא במקום בו מצויה הצמיחה. כ-76% מהפעילות הכלכלית העולמית שייכת דווקא למדינות מחוץ לארה"ב.
קרן לאוהבי הסיכון
התשואות הגבוהות בשוק המניות מגיעות מלקיחת סיכונים שמעבר לממוצע. זאת הסיבה מדוע לאורך עשור או יותר, קרנות המשקיעות בחברות קטנות, ודינאמיות יכולות לעבור את התשואה הממוצעת בשוק באחוז ומעלה לכל שנה. אחת הקרנות הבולטות בתעשייה זו היא: T. Rowe Price New Horizons.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
