"העשור האבוד" משנה מוסכמות: מנהלי הקרנות המובילות בוול סטריט באסטרטגיית השקעה
עד לא מזמן, שררה האמונה כי שוקי המניות האמריקניים צריכים להיות הליבה של כל אסטרטגיית השקעה, זה היה ברור מאליו מכדי לבוא לידי דיון בקרב מנהלי הקרנות הטובות בוול סטריט. יחד עם זאת, בעקבות התפוצצתה האכזרית של בועת ההייטק ב-2000-2002 והשוק הדובי העמוק שהגיע בעקבותיה אחדים ממנהלי ההשקעות הבכירים שינו את דעתם. "העשור האבוד" של שוק המניות כפי שאחדים כמו ג'ון בוגל כינו, לא הותיר הרבה ברירות למנהלי רבים וגרם להם להבין שקיבעון מחשבתי לא מוביל לתשואות גבוהות.
מאז 1967 ועד היום, היום שבעה שוקים דוביים, ההפסדים באותם תקופות נעו בין תיקון של 19% ל-49%. למרות הכל, העלייה השנתית הממוצעת של מניות הבלו-צ'יפ היתה 10.8%, פער מובהק מול האג"ח. אותם כאבים הם אולי מחיר הסיכון שעל כל אחד לשלם כאשר הוא נכנס להשקעה במניות. שוק המניות הוכח גם כתרופה הטובה ביותר נגד האינפלציה. אך האם המניות טובות בהשוואה לזהב כאמצעי הגנה מפני אינפלציה; שוק המניות האמריקני מאז 1908 הוכפל פי שמונה, בעוד שהזהב רק פי שנתיים במונחים של הדולר היום.
למרות שמשקל החברות האמריקניות בשוק העולמי הוא כיום קצת יותר מ-40%. בפידלטי מאמינים שמניות הבלו צ'יפ האמריקניות צריכות להוות את אבן הבסיס לכל תיק השקעות מפוזר דיו. אחת הדרכים להחזיק את אותן מניות היא רכישת קרן הנאמנות של פידלטי - Fidelity Spartan 500 Index. הקרן הניבה תשואה כפולה על מדד ה- S&P 500 ולוקחת עמלת ניהול של 0.1% בלבד.
בוונגארד חושבים אחרת
מנגד, בקרן של וונגארד, Vanguard Total International Stock Index (סימול: VGTSX) מאמינים שהסיבה להחזקת מניות זרות אינה קשורה כלל לביצועי שוק המניות המקומי בארה"ב, תשואות החסר שלו בחמש השנים האחרונות מול שוקי המניות האחרים. להערכת מנהלי הקרן של וונגארד, רכישת מניות רק בארה"ב משולה להליכה לחנות שחסרה את מרבית המוצרים שרצינו לקנות. קרוב ל-60% משווי שוק המניות העולמי נמצא מחוץ לארה"ב.
מעבר לעובדה שהחזקה במניות דומה להזקה של חלק מהעוגה הכלכלית הצומחת,בוונגארד חושבים שעל המשקיע להימצא במקום בו מצויה הצמיחה. כ-76% מהפעילות הכלכלית העולמית שייכת דווקא למדינות מחוץ לארה"ב.
קרן לאוהבי הסיכון
התשואות הגבוהות בשוק המניות מגיעות מלקיחת סיכונים שמעבר לממוצע. זאת הסיבה מדוע לאורך עשור או יותר, קרנות המשקיעות בחברות קטנות, ודינאמיות יכולות לעבור את התשואה הממוצעת בשוק באחוז ומעלה לכל שנה. אחת הקרנות הבולטות בתעשייה זו היא: T. Rowe Price New Horizons.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.52% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
