כשיורד גשם כולם נרטבים
כאשר מבודדים את ה"רעש הלבן" שהתלווה לירידות, מגלים כי אחד הגורמים המרכזיים לירידות הוא בהלת המשקיעים שבהתנהגותם 'מושכים' את השוק למטה וגורמים לתגובת שרשרת.
אולם תגובת המשקיעים, על אף שמשולה ל"אפקט הפרפר", לפיה תקינת מיסוי קטנה בבייג'ין גורמת לנפילה של 13% בבורסה בתל אביב, משקפת את בעיית הריכוזיות של שוק ההון בישראל.
בשוק בו המדד המרכזי, ת"א 25, מורכב ממספר כל כך מצומצם של חברות, להן חברות בת הנמנות על מדד ת"א 100, הרי שרוב המניות בשוק הישראלי מחקות את מדד המעו"ף ומכאן שבכל תחילתה של מגמה צפויות המניות כולן לנהוג באופן דומה- לעלות או לרדת, בהתאם לאירוע נקודתי שפקד את הבורסה באותו הרגע. מעניין לשים לב, כי בדיוק כפי שירדו המדדים בתגובה לאירוע, כמו בהתניה פבלובית, רובן מתקנות עצמן במקביל עם שוך הסערה. הריכוזיות בשוק הישראלי גורמת לו להתנהג כמקשה אחת, חסרת גמישות- בעלייה, יעלו כמעט כל המניות וביריד, ירדו כמעט כולן. את התנהלות שוק ההון הישראלי אפשר להקביל לזה של פינלנד, שם חברת נוקיה האחראית ל-25% מהיצוא בפינלנד, קובעת כיצד ינהג השוק.
לא חייבים להרטב דוגמה הפוכה היא כלכלת ארצות הברית. מגוון מדדים, עליהם נמנות אלפי חברות, מצליחים לייצר מנגנון טבעי של איזונים ובלמים. בחודשים האחרונים ספג שוק ההון בארה"ב ירידות חדות. אולם בצל הירידות ומשום שהמדדים מכילים מספר רב של חברות ומניות, הרי שגם בתקופה של שפל, בהעדר פרמטר הריכוזיות, אפשר להבחין במניות שמציגות עלייה מרשימה- בהינתן מגוון של אפשרויות, השוק מוכיח התנהלות גמישה, המאפשרת צמיחה בזמן משבר ארעי.
עם התפתחות המסחר הגלובאלי, השתנו כללי המשחק. המשקיע הישראלי, אשר חשוף לשווקים מתקדמים, כבר לא חייב להרטב עם כולם כשיורד גשם, הוא יכול להעדיף להשקיע בשווקים המאפשרים פיזור השקעות רחב יותר.
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
